אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי ירמיה לעוו

פרק ז · הלכה ח

הלכה ד

מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור וכו' אע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש שאין הערמה זו ניכרת לרואה וכן כל כיו"ב. לכאורה יש להבין דבמכוין מלאכתו למועד קנסו והחמירו כ"כ ואין לך מכוין מלאכתו למועד כמערים על לאחר המועד בשאינו אבד ואפי' למ"ש ברא"ש מובא בכ"מ בה"ו לצורך אוכל נפש לא קנסו במכוין למועד מ"מ לכתחילה לא יעשה כן וכאן אמרינן מערים וכו' לכתחילה. ורבינו כתב משום שאין הערמה נכרת אשר לא נתפרש בגמ'. ובראב"ד כתב בהחדש טוב מהישן אפי' בלא הערמה מותר עיי"ש:
והנה בגמ' איתא ושלא לצורך אסור ואם הטיל והותיר ה"ז מותר ובלבד שלא יערים וברש"י שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד עכ"ל ורמינהו וכו' ושלא לצורך המועד אסור ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש וכו' הנה במערים דלעיל הוי שעושה הרבה להותיר ומערים דורמינהו הוי על חדש ויש לו ישן והחדש עושה רק לצורך המועד ולא יותר ואפ"ה מקשינן דשלא יערים סתמא נאמר דמשמע ל"ד שלא יעשה הרבה דניכר דהוי לחול. מ"מ נראה לדעת רבינו דלמסקנא ג"כ לא נדע להתיר הערמה בלא נכרת דהוי לחול שאין עושה אלא לצורך המועד בלבד והרואה יאמר חדש נוח לו מישן משא"כ בגונא דמעיקרא לעשות הרבה למען יותיר לחול נראה דלא התירו לדעת רבינו. ועל מעט לצורך יו"ט אף דעי"ז יהיה לו אשר לו ישן לחול בכה"ג הקילו וכמו דאמרינן שם הלכות מועד כהלכות כותים ואין למדין זה מזה כיון דמה שעושה הוי לצורך המועד התירו ע"י הערמה באוכל נפש אפי' במכוין כיון שאין כונתו נראה וגלוי לרואה והוה כבצנעה להלן. ולמ"ש אין לפרש במ"ש רבינו וכן כל כיוצא בזה על שיערים ויותיר אלא דברים אחרים כיו"ב:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה