אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי ירמיה לעוו

פרק ז · הלכה ד

הלכה א

ואסור לאדם שיתכוין וכו' כדי לעשותו במועד מפני שהוא פנוי וכו' וכל המכוין וכו' בי"ד מאבדים אותה ומפקירין וכו' ואם וכו' אין קונסין בנו אחריו וכו'. בבית יוסף בעשה דבר שאין אבוד בחוה"מ קנסו אף בנו אחריו עיי"ש ובטו"ז בסי' תקל"ח ס"ק ב' ובמג"א שם וס"ק ב' עיי"ש. ויש לעיין למ"ש בב"י הנ"ל דכל מה שאסרו החכמים בחוה"מ הוי דאורייתא וא"כ כיון שאסרו לכוין מלאכתו במועד ואם כיון אסור לעשותו וא"כ הוי אסור עי"ז מדאורייתא אף שהוא דבר האבד וא"כ כיון שגם דבר האבד מדאורייתא אסור מאי שנא אבד משאין אבד אמנם למ"ש רבינו שאסור במועד משום שלא יהיה כחול אם כל המלאכות האסורות מדרבנן דאורייתא די"ל כמ"ש לעיל דעל כרחך למ"ש בב"י גם בימי משה רבינו ע"ה אסרו החכמים מלאכות במועד ואם הוסיפו אח"ז י"ל דהוי מדרבנן בלבד דזה שלא יהיה כחול די באיסורים שנאסרו בראשונה:
ועי' בס' ישועות יעקב שדחה גדול אחד שהביא שם שהביא ראיה לדעת הרא"ש ס"ק י"ב דלצורך אוכל נפש בחוה"מ אפי' בכיון מלאכתו במועד מותר ממס' ביצה י"ט ע"ב אלא בחוה"מ וכו' השתא סלותי מסלתינין נדרים ונדבות מבעיא וכו' והרי בנו"נ הוי כיון מלאכתו וכתב ע"ז דכיון מלאכתו ודאי רק מדרבנן עיי"ש. ולמ"ש תליא דאם הוי מגזירה קדומה הוי דאורייתא לדעת הב"י ולכאורה האי גזירה שלא יכוין הוי כמו כמה דברים דאיתא בפ"א ה"א שאסרו מדרבנן ביו"ט ולרשב"א בכלל מסרו לחכמים ביו"ט וכמו כן י"ל בחוה"מ ובלתי מוכרע אם לא היה מתחילה מגזירות החכמים. והנה בספק אם היה מדרבנן אח"ז והוי דרבנן ממש או מקודם הוי מדאורייתא לא שייך לומר לקולא מספק זה אלא די"ל עכ"פ מקשינן השתא סלותי וכו' ודילמא כיון מלאכתו נאסר אח"ז. ועי' עמ"ש רבינו ומפקירין וכו' בתוס' יו"ט מו"ק פ"ב מ"ג עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה