דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה י
הקורא ק"ש של ערבית אחר שיעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה לא יצא יד"ח אלא א"כ היה אנוס כגון שיכור או חולה וכיו"ב וכו'. הנה אף דמדינא מחויב לקרות ובהברכות ג"כ ודעת רבינו דק"ש דאורייתא אפ"ה במזיד לא יקרא ועל כרחך משום סייג וכן דעת הרי"ף והרא"ש ושאר הראשונים וזה נגד דעת השאגת אריה סי' ד' שכתב נגד הרבינו יונה שכתב לחכמים בעבר לא יקרא כלל אף בק"ש דאורייתא דבשב ואל תעשה ביד החכמים לעקור דאורייתא וכתב ע"ז דלא שייך העמידו דבריהם וכו' בכה"ג וכתב בטעמא דמלתא עיי"ש דמה יענה במזיד לאחר עמוד השחר דלכו"ע לא יקרא אח"ז ועל כרחך דשייך גם בכה"ג העמידו דבריהם נגד דאורייתא וכמ"ש בשאגת אריה רבינו פוסק כר"ג וא"כ נראה אף לר"ג אמרינן סייג בזה וכן נראה שאמר להם אם לא עלה עמוד השחר וכו' וברא"ש שם שלא היו אנוסים ועיין בט"ז סימן רל"ה ס"ק ד' לחלק בהאי דאשתכר ביה ריב"ל דהוי אונס עיי"ש, והנה משונה העקירה בשאו"ת בזה מבשאר מקומות דכלאים בציצית אסרו החכמים, בשמיטה פטרו מהחיוב לקיים המצוה, בהזאה ואזמל וכו' ג"כ אסרו משום שבות, אבל בק"ש בלי ברכות לא הוי איסורא דהוי כקורא בתורה וליכא איסור בדבר אלא דאמרו החכמים שאין יוצא יד"ח עוד לאחר זה כה"ג לא מצינו שביד החכמים להפקיע המצוה לומר דהוי כלא עשהו מדאורייתא ג"כ והנה כמ"ש בכ"מ שהכתוב מסרה לחכמים איזה זמן ק"ש והם חילקו בין מזידין ואנוסין א"כ מובן שפיר שאין יוצא י"ח מדאורייתא ע"פ החכמים ועיין בתוספות במסכת סוכה דף ג' ע"א בד"ה דאמר דאם לא עשה הדאורייתא כתיקון החכמים אף ידי דאורייתא לא יצא עיי"ש דכתבו כן בסוכה [אף] דלא שייך מסרה לחכמים:
אלא א"כ היה אנוס וכו'. וכן קיי"ל בשו"ע בסימן נ"ח עיין בסעיף ז' בק"ש של יום שיש לה תשלומין בערבית ובמג"א ס"ק ח' דלא שייך דסתרי אהדדי דאינו קורא רק לתשלומין ועיין בפר"ח ס"ק ז' שהביא ראיה מגמרא לזה עיי"ש וה"ה נראה להיפוך בנאנס בשל ערבית שיש לו תשלומין ביום ואם כן מה שמחלקין בין אנוס י"ל לפי זה מטעם תשלומין דבמזיד לא שייך תשלומין ואם כן מאי מקשינן במסכת ברכות דף ח' ע"ב אמרת פעמים וכו' אלמא לאחר שיעלה עמוד השחר לילה והדר תני יוצא יד"ח של יום וכו', אלמא קודם הנץ החמה יממא וכו' דילמא אף דיממא ולילה הוא יוצא וקורא להשלמה, והנה כמו שכתבו ז"ל ועיין בפר"ח דעל הברכות לא שייך השלמה עיי"ש מ"מ רשב"י לא אמר רק קורא בלבד, וצריך לומר מטעם השלמה לא הוי אמר אחר עמוד השחר והנץ החמה דהרי השלמה שייך כל היום והלילה והנפק"מ בין השלמה ובין מאי דנאמר יוצא יד"ח לאחר עמוד השחר כמ"ש בברכות דלא שייך בהשלמה ומוכח כן כמ"ש דאל"כ מאי מקשינן בגמ' וכמ"ש, וגם י"ל דנפק"מ באם היה ב' פעמים דלא שייך השלמה, ועי' בטור שכתב גם בזה שלא יהיה רגיל ובפר"ח דהוי כמזיד כמו בהאי סמיא במס' ביצה עיי"ש וא"כ לא י"ל הנפק"מ רק לענין ברכות כמ"ש: