אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

הקדים ברכה שניה לברכה ראשונה בין ביום בין בלילה בין לפניה בין לאחריה יצא לפי שאין סדר בברכות. ועי' בכ"מ דכיון דאמר ר' זריקא זאת אומרת ברכות אין מעכבות מכ"ש סדר הברכות עיי"ש, ועי' ברשב"א דנקטינן כן אף דאמרינן דיש לפרש המכללא לענין סדר הברכות עיי"ש ועי' במעשה רוקח שהקשה דלמה לא כתב רבינו ביותר דברכות גופייהו אין מעכבות, וכתב דנכלל במה שכתב כל מי שלא אמר אמת וכו' דנראה דוקא אמת ויציב וכו' אבל שאר ברכות אין מעכבות אלא שהקשה דרבינו כתב פ"ו ה"ד מהל' תמידין ומוספין והן פותחין וקורין אהבת עולם דנראה דנקיט להלכה סדר ברכות אין מעכבות כנראה בסוגיא דברכות שם, וזה דלא ככ"מ, ועיין בפר"ח בסי' ס' שכתב ג"כ דע"כ רק סדר הברכות עיי"ש והנה מלשון הירושלמי עי' ברשב"א שכתב דיש לפרשו לענין סדר הברכות ועי' בפרישה שמפרשו כיון דברכות שלאחריה יוכל לומר אף בקורא בתורה לברך אחר ק"ש ועי' בב"ח מ"ש ובשו"ע כתב המחבר ג"כ סדר הברכות אין מעכבות, ועי' בב"י שהביא פי' אחד בקרא אחת ולא השניה עיי"ש וזה כשאין מעכבות האמורות במשנה דתכלת עיי"ש, וכיו"ב בהג"א עיי"ש וגם בירושלמי כדאיתא שם נראה דלא קיי"ל במסקנא להוכיח דאין מעכבות כלל דאי' התיבון ואינו מפסיק, ולא תננתא והכא אף דלא תננתא צריך לברך עיי"ש:
ונראה דדעת רבינו כדעת רב האי גאון ואינו מחלק בין יחיד וציבור ופסק כירושלמי במסקנא שם וכמ"ש, אמנם יש להבין בפי' מעכבות בברכות דודאי לכתחילה צריך לקרות הברכות ולומר בלא קרא לא יצא ידי ק"ש ג"כ זה אינו נראה כמ"ש ברא"ש בריש פ"ק דאין הברכות על ק"ש, ולא מצינו שאין יוצא ידי מצוה כשאינו מברך כדאיתא בפ"ב דברכות ולאו בברכה תליא אף דברכה על הדבר, והנפק"מ נראה כמ"ש בב"י אם יוכל לברך זה בלא זה באי אפשר בשניהם כהאי דאנשי משמר, והנה אשר נסתפקו בגמ' אם ברכה אחת יוצר אור או אהבה רבה י"ל דס"ל יוצר אור דמוקדם בסדר ברכות ק"ש, אבל י"ל ג"כ דיש קדימה לאהבה רבה דכמ"ש בפמ"ג בסי' רל"ט דברכת התורה הוי גם על ק"ש ומשו"ה אין מברכין אקב"ו על ק"ש ועי' ברשב"א ריש מס' ברכות ובשו"ת הרא"ש כלל כ"ד סי' ב' עיי"ש, וי"ל ג"כ כמ"ש דברכת אהבה רבה הוי ברכה על התורה ברכות י"א ע"ב שכבר נפטר באהבה רבה עיי"ש, וא"כ י"ל דהוי כברכה על ק"ש ג"כ לכן קדימה לה, והנה באי אפשר בשתיהם דמברך אחת ואין מעכבות כתב רבינו בהל' תמידין הנ"ל, ולפ"ז י"ל דיש ברכה לק"ש באהבת עולם ואהבה רבה כמ"ש וי"ל כן בדעת רבינו ודעת הרא"ש בתשובה הנ"ל לא כן וכמ"ש ז"ל דלא שייך ברכה על אמירה ושאני במגילה ותורה עיי"ש, ומהאי טעמא ג"כ י"ל דלא קרא כלל מעכב כמו כל הברכות דכמ"ש דהוי על ק"ש, והנה זה שנאמר דיוצא בברכת התורה כמ"ש בפמ"ג י"ל למ"ש ברבינו יונה אף למאן דס"ל ק"ש דרבנן ודברת בם בד"ת כתיב וא"כ מחויב ללמוד אז ויוצא בק"ש לידי למוד דאורייתא וא"כ הוי ברכת התורה על חיוב הדאורייתא ולא על דרבנן שבחרו בק"ש וי"ל כיון דעל חיוב דאורייתא מברך לא קבעו ברכה על דרבנן וי"ל כמ"ש דנכלל באהבה רבה ג"כ:
והנראה עוד במאי דטרחו מאוד לשאול איזה ברכה אם יוצר אור או אהבה רבה כדאיתא בגמ' דנפק"מ באי אפשר רק באחת איזה יקרא והספק בזה כי יוצר אור ברכה ושבח על הבריאה בכללה ואהבה רבה על כי בחר ה' והרבה להטיב עמנו כנאמר בעשר דיברות אשר הוציאך ממצרים ולא אשר ברא שמים וארץ כמ"ש ז"ל והיו מסופקים בברכה לאיזה הקדימה:
ועי' ברש"י י"ב בד"ה כל שלא אמר ברכת אמת ויציב כמו שתקנוהו וכן בערבית אמת ואמונה לא יצא עכ"ל נראה במלת שתיקנוהו שכתב שלא נאמר דרק אלה אין מעכבות ולא שאר ברכות לכן פי' כמו שתיקנוהו ובזה נראה דס"ל ג"כ רק סדר ברכות אין מעכבות וגם דשנוי מטבע דלא יהיה יוצא רק בשנוי בעיקר הדבר או בפתיחה בברוך כמ"ש בתשב"ץ הנ"ל וכדעת הרמב"ם בהל' ברכות הנ"ל ובזה הוי מעיקרו ולא יצא בשנוי מטבע:
ומ"ש ברשב"א דברכות אינו על ק"ש עי' ברבינו יונה דף מ"ה ע"ב גבי העונה אמן אחר ברכותיו מ"ש בשם ר"ת שאין להפסיק באמן לאחר הבוחר וכו' לק"ש עיי"ש דנראה דהוי ברכה על ק"ש, וכיו"ב בדברי רבינו בהל' ברכות פ"א הל' י"ז עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה