דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ז
ברכה ראשונה וכו' פותח בברוך וחותם בה בברוך וכו' ברכות אלו עם שאר כל הברכות הערוכות בפי כל ישראל עזרא הסופר ובי"ד תיקנום ואין אדם רשאי לפחות מהם ולא להוסיף עליהם. ובמס' ברכות ל"ג אנשי כנה"ג תיקנו להם ברכות וכו'. ובס' מעשה רוקח בשם שו"ת ידי אליהו כי לא כל הברכות מכנה"ג כי יש שנתקנו בימי התלמוד עיי"ש. ואף דיש ברכות דמחוייבין מדאורייתא נוסח שלהם תיקנו הכנה"ג:
מקום שלא לחתום אינו רשאי לחתום וכו' כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע. ועיין בכ"מ בשם רמ"ך מהאי דמנימין דאמר בריך רחמנא וכו' עיי"ש ועיין ברמב"ם פ"א מהל' ברכות הל' ה' דשם נראה שא"צ לברך ברכה אחרת ושם הקשה הרמ"ך דרבינו סותר א"ע ממ"ש כאן ובכ"מ כתב לחלק דכאן מיירי בשינה בפתיחה וחתימה בברוך דחוזר אבל שם ששינה הנוסח ולא באותו לשון אבל אמר ענין הברכה בנוסח אחר בזה כתב שהוא טועה ולא שחוזר עיי"ש:
ובזה מיושב קושיית הרמ"ך ממנימין וכו' וכן ראיתי בספר מעשה רוקח ועיין בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ז דלא הוי שנוי מטבע אלא כשהוא משנה הפתיחה בברוך או במה שהוא עיקר הברכה כגון בהזכרת טל וגשם אבל בנוסח הברכה בדבר שאין בו קפידה לא הוי בכלל שנוי מטבע עיי"ש, ועיין מ"ש בהל' ח' בשם רש"י ברכות י"ב ע"א עיי"ש ועיין ברא"ש פתח בתמרה עיי"ש ובגמרא לא אמר אמת וכו':
והנה בגמ' איתא כנה"ג תיקנו וכו' ורבינו כתב עזרא ובי"ד. והנה בכחם של כנה"ג שלא לשנות הנוסחא ממה שתיקנו נראה כי היה להם טעם גדול אשר ע"י שנוי המטבע יוכל לבוא מדיעות זרות בהברכות ובתפילות ומדעתם שיהיה כן לכל ישראל בלי שנוי לכולם שוה בנוסחא אחת כמ"ש רבינו ז"ל בהל' תפילה להלן מה ראו הכנה"ג לתקן נוסח התפילות והנה אין בי"ד יוכל לבטל דברי וכו' וכמ"ש בהל' ממרים פ"ב ה"ג בדברים שגזרו משום סייג ופשט בכל ישראל אין בי"ד הגדול האחר יוכל לעקרן אפי' גדול מהראשונים עיי"ש ובמקום אחר כתבתי כמה הטיבו לראות בזה שקבעו מטבע ברכות ותפלות ומכח בי"ד הגדול כזה שלא לשנות תפקידם מה שתיקנו עזרא ובי"ד הגדול הכנה"ג ומפקודתם שלא נשנה כי עבור זה תיקנו ברכות קבועות לכל ישראל, ואולי מ"ש רבינו וכל המשנה וכו' הרי זה טועה כמ"ש שיוכל לבוא לערב בהברכה מחשבות נפסדות מטעות הדיעות הזרות כנודע שנעשה ככה בכתות אחרות:
וגם י"ל שבחר בלשון זה דלא הוי בכלל איסורא דעבד שעבר על תקנת הכנה"ג וככל העובר על דברי רבנן וכמ"ש יש טעם וסייג לדבר והוי בכלל זה וע"ז כתב שלא עבר כנגדם להיות נקרא כפושע רק כטועה ועושה שלא כראוי בדבר מצוה ומעשיו בטלין אבל פושע לא נקרא ונראה שדקדק כן מלשון כל המשנה וכו' לא יצא יד"ח דנראה שלא החמירו לקרותו עבריין רק דלא יצא על כי שינה ממה שתיקנו אם לא בזדון עשה כן לעבור על דבריהם:
וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה בערבית לא יצא ידי חובתו. מגדר האמת שיהיה אמת בדעתו בלתי טועה בהכרת הדבר כמו שהיה ואמת בפיו שמדבר כמו בלבבו גם יש אמת במעשה כי הפעולה אשר אינה לתכלית הנרצה והכונה במעשיו אינו מסכים להנעשה או לתכלית הנרצה פעולת שקר "רשע עושה פעולת שקר" ומגדר האמת בלי סתירה כי בהפכים אחד שקר לתכלית השני ולכן למאמיני האחדות האמונה כי אין רע במציאות יוצאת מלמעלה כי רע וטוב הפכים "פעולתו אמת" אלוקים חיים ואמת" ולכן הברכה ברוך וכו' דיין האמת, ולכן אחרי ק"ש המזכרת הישועה הקודמת עלינו לברך על מעמדינו עתה אף כי ברע הוא לעינינו ולומר אלוקים אמת בשחרית ובערבית אחרי כלות מעשינו ביום ובהתחלתם נודה על הלעבר ונבטח על להבא ובמ"א הרחבתי בזה ועל כי סמיכת דברים לזה עמ"ש בפי' אחד ואהבת ומגודל ענינו אמרו רז"ל כל וכו' לא יצא יד"ח:
ועיין בכ"מ מ"ש בזה ועיין בתוספות ברכות דף י"ב ע"א בד"ה אמת עיי"ש ולמ"ש י"ל אף להשכינה כמקרא אלוקים חיים ואמת, ועי' בפ' אין עומדין באל הגדול שאמרו כנה"ג נאמרו וכונת התוס' ג"כ על ויציב וכו' שקאי על הדבר הזה: