דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ו
אמרו ראינוהו בלא כונה וכיון שהתבוננו בו ונתכונו לראותו להעיד שוב לא ראינוהו אין זו עדות ואין מקדשין עליה שמא עבים נתקשרו ונראה כלבנה וכו'. בהל' עדות בפ"ה ה"ה "וכיצד וכו' אבל אם כולם כשרים אחד שנתכוין להעיד או שלא נתכוין להעיד הואיל וראה הדבר וכיון עדותו והיה שם התראה חותכין הדין על פיו בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות" שלא כדעת התוס' ישנים במס' כריתות י"ב בד"ה לא נתכונתי להעיד עיי"ש דעכ"פ כונה לראות הדבר צריך ואף דלא מצינו ג"כ שצריך שהעד יהיה מכוין לראות מ"מ היכא דשייך טעות כמו בקידוש החודש צריך כונה לראות ועי' במלתא דלא רמיא על אנשי לאו אדעתא בהגהות אשר"י במס' שבועות דף מ"ג שמפרש על העדים עיי"ש וכיו"ב באיסורא דמצינו כן דכל אדם בכלל עד: