דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה יב
ציצית שעשה אותו גוי פסול וכו' אבל אם עשה אותה ישראל שלא בכונה כשירה וכו'. ואין כן דעת התוס' ורש"י דלדעתם אף התליה צריך להיות לשמה ועיין בב"י בסי' י"ד יש דעות בזה ובס' ישועות יעקב כתב בכיון בשעת טויה משוי לסתמא עומד לשמה ולא צריך כונה עיי"ש ועי' בתוס' גיטין כ"ג ע"א בד"ה נכרי שכתבו דנכרי סתמא עביד עיי"ש וא"כ צריכין קרא דבני ישראל למעוטי גוי שפיר משום דאחרי הטויה לשמה בלעדי הקרא ס"ד דמותר ע"י הגוי ובמקו"א כתבתי דתליא בפי' סתמיה לשמה אם פי' דהדבר מצ"ע עומד לשמה לא תליא כלל בהעושה או כיון דסתמא לשמה א"צ גלוי מחשבתו וכאלו חושב דמי ונראה דרש"י ותוס' מחולקין בזה ובזה תליא בגוי דלא שייך דהוי כאילו חושב וא"כ סתמא ג"כ לא יהני ועי' מ"ש לעיל בפ"א מהל' תפילין הי"א עיי"ש: