אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי ירמיה לעוו

פרק ח · הלכה י

הלכה ח

יוה"כ שחל להיות ערב שבת או לאחר שבת בזמן שמקדשין ע"פ הראייה יראה לי שהן כיום אחד וקדושה אחת הם. נראה משום דשוין בקדושתן ודוקא ביו"ט דקיל משבת באוכל נפש ולמאן דס"ל מתוך בשאר דברים ג"כ ולפ"ז אם נאמר אין עירוב והוצאה ביו"כ כמ"ש לעיל עי' לעיל ה"ד דדעת רש"י כן וא"כ גם יו"כ קיל משבת ועיין בשאגת אריה בסי' ע"ב אם מחמר בשבת עיי"ש ועי' במס' שבת קי"ד בחלבי שבת שקריבין ביו"כ וחלבי יו"כ אין קרבין בשבת לר' ישמעאל עיי"ש ודעת רבינו דעירוב והוצאה ליו"כ וא"כ קדושה אחת היא והנה לענין מערבין לשניהם כאחת לא נפק"מ דממ"נ דאם עירוב והוצאה א"צ עירוב אלא די"ל דאם מדרבנן צריך לעירוב ביו"כ י"ל דקיל משום דמדאורייתא אין אסור בהוצאה ובשבת מדאורייתא וצ"ע בזה די"ל דמדאורייתא א"צ לעירוב ומדרבנן שוים ועי' בהל' תמידין ומוספין פ"א ה"ז שכתב רבינו חלבי שבת קריבין בלילי יו"ט וכו' אבל אין קריבין בלילי יו"כ שנאמר עולת שבת בשבתו ולא עולת שבת זו בשבת אחרת ועי' במס' שבת קי"ד ע"ב ומס' סוכה נ"ד ע"ב יו"כ שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין ותליא שם במחלוקת דר' ישמעאל ור' עקיבא אם חלבי שבת קריבין ביו"כ ועי' ברש"י שם וא"כ דמדרכו של רבינו כמ"ש ז"ל לכתוב יראה לי אלא בדבר שאין מפורש והרי כיון לדעתו שבת שוה ליו"כ לענין הקטרת חלבים ג"כ ולא שנא הבדלה ותקיעה דלא שנא בין קודש לקודש כמ"ש ברש"י ותוס' שם וא"כ לכאורה מפורש כן דהוי קדושה אחת ואם נאמר דבאיסור מחמר וד' אמות ברה"ר אין ברור כ"כ ונראה עכ"פ לדעת דכיון דקיי"ל אין מבדילין ואין תוקעין נראה דאין בין יו"כ ושבת גם לענין מחמר ג"כ וכיו"ב ועי' בתוס' שבת קי"ד ע"ב בד"ה ולתקע וברשב"א שם עיי"ש ובענין חילוק מלאכות ביו"כ עי' שעה"מ פ"א ה"א משמיטה ויובל ובטעם המלך שם בשם ירושלמי פ"ג דשבועת ובשאגת אריה הנ"ל עיי"ש ובטורי אבן מגילה בזה עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה