דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה ד
אילן שמעמידין תחתיו עכו"ם [וכו'] אסור בהנאה נטלה מתחתיו ה"ז מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד. ועיין בתוס' דף מ"ז ע"ב בד"ה העמיד שגורס ביטלה וכתב דאע"ג דלא ביטלה לא הוי משמשין דמסתמא לא מיירי בנטעו מתחילה לכך, ולכן כל זמן שלא ביטלה אסורה מדרבנן שנראה כאילו נטועה מתחילה לכך עיי"ש, והיה נראה מדבריהם בנטועה מתחילה לכך הוי כמשמשי ע"ז ועי' בר"ן בסוגיא דגבי בית שייך משמשי ע"ז עיי"ש וכמו כן נראה מתוס' גם באילן, ורבינו שכתב מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד על כרחך ג"כ מיירי בכה"ג שלא נטעו מתחילה לכך דאל"כ אף שאין האילן נעבד בכלל משמשין יהיה אסור אם לא נפרש נטלה מתחתיו שנטלה גוי והוי ביטול כמ"ש בר"ן בחד פי' בבית להלן עיי"ש, ועי' בר"ן שכתב לפי הגירסא ביטלה דמיירי בנטעה מתחילה לכך עיי"ש, ולדעתי בלא נטעה מתחילה אם אסורה מדרבנן בלתי מוכרע, ורבינו שכתב נטלה בסתמא ולא כתב בטלה או נטלה גוי נראה בכל גונא מדרבנן אסור, ועי' בש"ך סי' קמ"ה ס"ק י"ט שנראה דמותר בלא נטעו מתחילה לדעת הר"ן עיי"ש.
בית שבנאו וכו' הכניס עכו"ם לתוך הבית כל זמן שהיא שם הבית אסור בהנאה הוציאה הותר הבית וכו'. עיין בריטב"א לחלק בין העמידו לעראי א"צ ביטול להעמידו קבע ועיין בר"ן דשייך בבית להיות משמשי ע"ז ומלשון רבינו הוציאה וכו' נראה בלא ביטול והנה לא חילק בין עראי לקבע, ונראה מסתמא מיירי בשל גוי שדרכו להכניס ע"ז וההוצאה הוי ביטול אבל גם זה דהוצאה הוי ביטול צ"ע ונראה דסתם בית אינו עומד להיות משמשי ע"ז רק מכניסו להיות טפל להבית וכדרך שאמר רבן גמליאל להגמון במרחץ במס' ע"ז מ"ד ע"ב עיי"ש ונראה לדעת רבינו אפי' בקבע אין הבית אסור רק כל זמן שהוא שם ואפשר גם זה רק מדרבנן.