דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו
פרק ו · הלכה ב
כיצד מעשה הידעוני וכו' ואזהרה שלהן מנין אל תפנו אל האובות וכו'. הנה זה כדעת התוס' סנהדרין ס"ה ע"א ולא כרש"י בד"ה באזהרה שפי' לא תפנו על הנשאל עיי"ש, ובתו"כ פרשת קדושים פ"י ה"א ובירושלמי שם כתוס', אמנם יפלא לפרש לשון המקרא אל תפנו וכו' על הנשאל וראית התוס' ממקרא והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים וכו' והכרתי אותו וכו' ועל כרחך בנשאל דשואל בלאו בלבד כדאי' במשנה, וכ"ז יקשה לפרש לשון אל תפנו ואשר תפנה על הנשאל ונראה כמ"ש לעיל שרבינו תיקנו בלשון שכתב העושה אוב וכמ"ש לעיל דלשון בעל אוב שנמצא מורה כי אוב אינו שם התואר לאיש רק הקסם מצד עצמו נקרא כן וכן ידעוני ולכן על האיש העושה ופונה להם נוסף בעל אוב ובפ"א ה"ד משגגות כתב בעל ידעוני עיי"ש, וכן בפי"א הי"ד מע"ז עיי"ש, וא"כ נאמר אל תפנו על הנשאל שאל יפנו לקסמי אלה אוב וידעוני להשתדל בהם להגיד לאחרים ע"י וכמו כן נאמר אשר תפנה וכו' בכרת על הנשאל אשר פונה לאוב וידעוני ע"י להגיד עתידות וי"ב, והנה במס' עירובין י"ז אי' אל תפנו וכו' על השואל עיי"ש אבל גירסת רבינו בסה"מ שם אל תפנו אל האלילים עיי"ש ובפר"ח בזה עיי"ש, והלשון "קסמי נא לי באוב" שם "ועשה אוב וידעוני" דברי הימים ב' ל"ג מסכים על מ"ש כי אינו שם התואר להעוסקים רק להקסם שנקרא כך, ולשון רבינו בה"א העושה וכו' כלישנא דקרא דברי הימים הנ"ל.
הערה. ראיתי להקשות בסתירת דברי התוס' סנהדרין ס"ה ע"א הנ"ל ממ"ש בתוס' שבת קנ"ו ע"א בד"ה כלדאי דבאוב נאמר אל תפנו שלא לשאל ממנו עיי"ש, ונראה דתוס' הקשה כן שם לפי פי' רש"י במס' סנהדרין לפי' במס' פסחים עיי"ש. גם מ"ש בפי' אוב וידעוני עי' שבת קנ"ב ע"ב אובא טמיא היכי אסקיה לשמואל ועי' ברש"י בעל אוב עיי"ש, והנה שם היתה אשה בעלת אוב ואובא טמיא אינו לשון נקיבה אבל למ"ש על הקסם נאמר שנקרא כן אתי שפיר.