אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

המודה בעכו"ם שהוא אמת אע"פ שלא עבדה הרי זה מחרף ומגדף את ה' הנכבד והנורא, ואחד העובד העכו"ם ואחד המגדף את ה' שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' את ה' הוא מגדף וכו'. ובכ"מ כל המודה בעכו"ם כריתות דף ג' וכן איתא במגדול עוז וצריך להיות דף ז' ע"ב, ושם איתא, ת"ר את ה' הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גירפת הקערה וחיסרת, קסבר מגדף מברך השם, ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גירפת הקערה ולא חיסרת דבר, קסבר מגדף היינו ע"ז, תניא אידך את ה' הוא וכו' ראב"ע אומר בעובד ע"ז הכתוב מדבר וחכמים אומרים לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך השם.
וברש"י וחסרת גם את העץ קסבר מגדף היינו מברך השם ומילתא רבה עביד דפשט ידו בעיקר, ולא חסרת, קסבר היינו עע"ז כגון משורר ומומר לע"ז דלאו מלתא רבה היא כולי האי עכ"ל, ובספרי הגירסא להיפוך מראב"ע ואיסי בן יהודה והעיר ע"ז בס' באר שבע עיי"ש.
ובמס' סנהדרין פ"ו מ"ד וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד עכו"ם, ובפי' הרמב"ם דף מ"ה ע"ב בינה שם ועובד ע"ז נקרא ג"כ מגדף הוא מה שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' את ה' הוא מגדף ופירשו בספרי כי אותה פרשה כולה בע"ז מדברת עכ"ל.
ובתוס' יו"ט כתב ע"ז והרב שכתב הטעם בעכו"ם מקרי ג"כ מגדף כ"כ הרמב"ם בפי' ובחיבורו פט"ו, ודקדקתי בירושלמי ובספרי ולא מצאתי שדרשו כן עכ"ל, ובירושלמי שם בפני משה ע"ז ואין זה דקדוק דטעמא מפני דהאי קרא את ה' הוא מגדף דרשו על ע"ז א"כ דינו הוא כמגדף והך דרשה מבוארת לקמן בפ' ד' מיתות ה"ט וכן בגמ' דכריתות ויתבאר במקומו עכ"ל, ועי' בירושלמי בפ' ד' מיתות ה"ט דאיתא כרת מנין את ה' הוא מגדף וכו' ולא מגדף כתיב, כאדם שהוא אומר לחבירו גירפת את כל הקערה ולא שיירת בה כלום, משל ר' שמעון בן אלעזר אומר לשנים שהיו יושבין וקערה של גריסין ביניהון פשט אחד את ידו גירף את כל הקערה ולא שייר בה כלום, כך המגדף והעובד ע"ז אינו משייר לאחרים מצות וכו' ובפני משה שם כתב כי הרמב"ם לא פי' כרש"י במס' כריתות במזמר לע"ז רק בעובד ע"ז ממש ומשו"ה פסק בפט"ו מהל' סנהדרין ה"ו מ"ע לתלות את המגדף ועובד ע"ז שנאמר כי קללת וכו' הרי מגדף ובעובד ע"ז נאמר את ה' הוא מגדף וכו' ודעתו כאיכא דאמרי בגמ' וכראב"ע במס' כריתות ובע"ז ממש עיי"ש בדבריו.
ולפ"ז עלינו לפרש סוגית הגמ' דמס' כריתות גירפת ולא חסרת על ע"ז וגירפת וחיסרת במגדף דרש"י פי' בע"ז במזמר לע"ז דלא עביד מעשה רבה עיי"ש אבל להרמב"ם שפי' בע"ז ממש למה לא יהי' בכלל חסרת. ונראה למ"ש ברמב"ם לעיל בפ"ק דהל' ע"ז דהאזהרה על ע"ז אף לעבוד כאנוש ודורו אשר הודו בה' יתעלה ואינם מחסרים מכבודו יתעלה כדאיתא במס' מנחות דיקראו אותו אלוקי האלוהים ועי' סנהדרין ס"ג פ"א אלמלא וא"ו שבהעלוך ובמהרש"א בח"א שם עיי"ש, והנה על עבודה זאת שייך לומר גירפת הקערה ולא חסרת ממנה וכמ"ש ברש"י שלא חסרת מן הקערה עצמה עיי"ש, משא"כ המגדף נוגע ידו בכבוד ה' יתעלה בעצמו מחסר מכבודו יתעלה ובכלל וחסרת, ומצינו כיו"ב כדמיון הקערה והמאכל פה בדמיון הספינה ופרקמטיא במדרש שוחר טוב תהילים כ"ד לה' הארץ ומלואה, ד"א יש לך אדם שיש לו ספינה אבל הפרקמטיא שיש בתוכה אינה שלו, ואם הפרקמטיא שלו הספינה אינו שלו, אבל הקב"ה אינו כן לה' הארץ ומלואה עכ"ל, ביפה תאר בבראשית רבה פ"א סי' ג' פי' על השגחה הכללית והפרטית עיי"ש.
והנראה ביותר כי המשל הזה נגד אלה המיחסים בריאת העולם לה' אבל הנופל בה והנעשה בכל עת ועת לאמצעי ועי' שהביא דעה זאת כמו כן וזה הדמיון הספינה ופרקמטיא שם ופה במאכל וקערה המחזקת המאכל כמו הספינה הפרקמטיא, כי העע"ז כאנוש מיחסים הקערה לה' וכמו כן הספינה שניהם במשל על העולם, רק במאכל ובפרקמטיא בהנעשה בהעולם מיחסים להאמצעים ובזה יפגע בו יתעלה, אבל בהקערה אין מחסרים כי מודים כי הוא ית"ש ברא העולם, אבל המגדף הוא הכופר בכל אף בהבריאה הכללית ושולח ידו בכס ה' וכמ"ש, ולפי הירושלמי הנ"ל כמו על ע"ז כעל מגדף נאמר גירפת ולא שיירת.
וזה שכתב הרמב"ם אע"פ שלא עבדה הרי זה מחרף וכו' הוציא כיון דמגדף וע"ז בגדר אחד ומודה בע"ז אין לך גידוף גדול מזה בה' יתעלה שכופר בו במה שמודה בע"ז וכמו במגדף בדיבורא כמו כן בעובד ע"ז בדיבורא הוי עובד.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה