אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי ירמיה לעוו

פרק ה · הלכה י

הלכה ט

כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר וחללת את שם אלוקיך אני ה', ואם עבר בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים, וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו הרי זה מקדש את השם. הנה מהנאמר מסכים ומפורש עם מ"ש לעיל דגם בפחות מעשרה שייך קידוש השם ולהיפוך חילול השם, וכמו ביוסף הצדיק שהיה בצינעה, רק קידוש וחילול ברבים אינו בפחות מעשרה ישראלים.
והנה שכתב באחרונה מגדר קידוש השם במעשיו שיעשה הטוב לא מפחד ולא מכבוד ולא משום דבר שבעולם כמו מניעות יוסף הצדיק, הן שידעו הכל ויהיה נודע לרבים מי יודע רוח בני אדם שאין עושה עבור כבוד וכו' אם לא הבוחן לב וכליות הש"י כאשר היה ביוסף הצדיק רק נודע לה' בלבד, ורק בצינעה במסתרים כי ימנע מרע ויעשה הטוב כונתו גלויה לכבוד ה' אבל מי יודע מעשהו להיות מקדש ה' ברבים, ורוב קידוש ה' ביחידות על דרך הזה, רק אלה המוסרים נפשם עבור קידוש שמו יתעלה נודע לרבים כי לא מפחד ולא מכבוד רק למען ה' ית"ש עשו כל אלה.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה