דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה ט
מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו ימות ואל תבעל לו אפי' היתה פנויה ואפי' לדבר עמה מאחורי הגדר אין מורין לו בכך וימות ולא יורו לו לדבר עמה מאחורי הגדר שלא יהיו בנות ישראל הפקר ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות. בעד שתבעל לו כתב ימות וכו' ובלדבר עמה וכו' כתב ואין מורין וכו' וימות ולא יורו וכו', הנה אם ימצא לו בלי הוראה מצ"ע אם ימות ולא ידבר עמה לדעת הרמב"ם שאין להחמיר בזה, ולעצמו לא שייך לומר משום גדר וכו' דזה רק על הבי"ד שלא להורות ומלשון הנ"ל שכתב בשתבעל לא ימות וכו' ובלדבר וכו' לא יורו וכו' היה נראה שדעתו לחלק בזה, ובלתי מוכרע.