דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות דעות· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ג
ויש דיעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחת עד הקצה האחר והוא גובה לב וכו' וכן הכעס מדה רעה היא עד מאוד וכו'. הנה הוציא מהכלל גבהות לבב וכעס שאין ללכת בהם בדרך אמצעי, והנראה כי הכלל הזה לברור באמצעי לא נאמר רק במדות התלוים בתכונת הגוף והנפש אבל לא באמת ושקר וחכמה וסכלות כי מעט שקר ומעט סכלות אין לבחור ולהרגיל בהם, וזה אשר מצינו ולא תחכים הרבה, וכל המסתכל וכו' הן זה לסכלות יחשב.
ומ"ש רז"ל על בשנותו את טעמו בדוד המלך ע"ה כי השטות אינה לריק בעולם, הן גם זה בעת הצורך לחכמה יחשב, והנראה עוד האמצעי לבחרו רק בדברים הנמצאים זה בהיפך מזה, כמו נדיבות וכילות וי"ב אבל לא בהעדר אשר מול היש כמו הסכלות והשקר נגד האמת והחכמה.