דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק י · הלכה ח
ארבעה צריכין להודות וכו' והולכי דרכים כשיגיעו לישוב וכו'. טור בסי' רי"ט דייק מדברי רבינו דלאו דוקא מדבר והביא הירושלמי דכל הדרכים בחזקת סכנה וביד המלך כתב דלשון כשיגיעו לישוב נראה דבמדבר נאמר עיי"ש:
וכיצד מודה וכיצד מברך עומד ביניהן ומברך ברוך וכו'. ובכ"מ צ"ע מנ"ל עיי"ש ובחי' מהרמב"ם כת"י הנדפסים בתחילת ספר מעשה רוקח שם וז"ל בענין ברכת הגומל ואומר בשם אבא מארי ז"ל שראוי שיהיו השומעין יושבין והמברך עומד לפי שאמר הכתוב ובמושב זקנים וכו' והלכה למעשה נושיב התלמידים כשנברך זאת הברכה כמו שהיה הוא ז"ל סובר ועושה עכ"ל:
והנה ארז"ל ותרי מנייהו רבנן כי ברכת הטוב והמטיב אשר היא ברכה על חסדי ה' בעולם אשר רק חכמי לב ידעו לבחון כזאת ולכן יהיה במושב חכמים כי השכלה לרוב בישיבה אשר מסוגלת ביותר לעיון ולכן נאמר במושב זקנים ובערך הזה ובסדר הזאת לעשותו כנודע כי הסדר מעורר על תכלית הנעשה והנאמר להעיר כי יש לנו להתבונן למען להבחין חסדי ה' המרובים ולכן נבחר מושב חכמים לזה ועי' בהל' ת"ת בפ"ד בראשונה הרב יושב ותלמידיו עומדין עיי"ש: