דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק י · הלכה ה
ירדו גשמים אם יש לו שדה מברך שהחיינו ואם היה שלו ושל אחרים מברך הטוב והמטיב וכו'. עי' בכ"מ דדעת הרא"ש אפי' בלית ליה שותפות בקרקע עבור כי הטובה לאחרים עיי"ש ולדעת רבינו והרי"ף דסבר כותיה דמפרשים כפשוטו שותפות ממש ועיין ברש"י שם דמפרש כהרא"ש ונראה דעיין בטור ושו"ע בסי' קע"ה דאיתא הטוב לדידיה ומטיב לאחריני עיי"ש. ולדעת רבינו נאמר שלא לחלק הטוב והמטיב וכי על שניהם ביחד נאמר כי לא נתקנו רק על הטובה הבאה גם להאחרים:
וזה כי מענין הברכה כי יברך האדם חסדי ה' וטובו לא בלבד אשר הטיב עמו גם מה שמטיב עם אחרים וכל באי העולם. בלעדי זאת כי בזה יתרבה השבח והלול כבוד ה' גם הטוב הנראה באחרים וברבוי בכל באי העולם ימלא מכבוד ה' לבבינו בכל הנראה בהבחן מאתנו כאשר אנחנו רואים חסדי ה' כי לא יעזוב את העני וחלוש כח מדוכה ביסורים ליתן לו די מחסורו והנחה לצערו כי יאריך ימים ובכלות כוחו ה' לא יעזבנו ובזה אנו רואים כי טוב ה' לכל והעני לחמו לחם עצבים לו ומתאונן על רוע גורלו כי התאוה על יותר נטוע בלב האדם יש לו מנה וכו' ומזה אשר לא שפרה נחלתו. ולכן ברכת הטוב והמטיב למען תהיה בנפש מרגשת יוכלל בה כמו כן מחסדי ה' על הכל כל באי העולם כי אז תמלא נפש כל בוחן חסדי ה' המרובים בכל הטבע כולה כמ"ש המליץ "מארז הלבנון עד אזוב השדה כולמו יעידון ויגידון כי טוב ה' לעולם חסדו" וכי גם על אלה אשר פגעה בהם הדין נמתק ברחמים גדולים. וקבעו ברכה כזאת אשר בכל עת ועת לברך כזאת ובעת כי ישתוק יראה כמעלים עיניו מחסדי ה' ועבור כי אין ביד האדם ככה בחרו בעת כי יגיע הטוב לו ולאחרים אז הברכה בזמנה אז נאה לברך על טובת ה' לכל באי העולם ולכן ביש לו שדה בשותפות הזמן המסוגל ולא בעת כי הגשם לו ולאחרים אשר נוגעים בנחלה עמו הן ככה יברך תמיד מחסדי ה' לכל ולא תיקנו רק בעת כי הטובה הבאה לו גם לשותפו או לרעהו השותף עמו בסעודתו וכמ"ש כי תיקנו בכל פעם הברכה בעת הנכון ע"י מקרה ופעולה מצרנית ומענינה לה. וגם מענין ברכת הטוב והמטיב בצירוף טובת האחרים להתעורר אהבת האדם בטובת והצלחת אחרים ועבור זה תיקנו ברכה מיוחדת: