אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו

פרק י · הלכה ג

הלכה ב

שמע שמועה טובה וכו' וחייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש כדרך שמברך על הטובה בשמחה שנאמר ואהבת וכו' ובכל מאודך ובכלל אהבה היתירה שנצטווינו בה שאפילו בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה. הנה אמר על הרעה בטוב נפש. ולא אמר בשמחה כמו שאמר על הטובה בשמחה ומסיים בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה וא"כ הו"ל לברך על הרעה כדרך שמברך על הטובה בשמחה:
אבל לא אמרה התורה דבר ולא פקדה נגד הטבע של בני האדם וביותר הנאמר לכל איש ואיש לא בלבד להמורם מבני האדם גדולי המעלה כנחום איש גם זו ור' עקיבא וחביריו ולא תצוה התורה לכל אדם שישמח בעת צרת נפשו בצרתו ולהיפוך אמרו רז"ל ג' לבכי וכו' אף שמצווה לומר ברוך דיין האמת ואמרינן ע"ז וצריך לממרינהו בשמחה ובחר רבינו לומר ולפרש כי בטובת נפש שלא ירע בנפשו להתרעם על מדותיו יתעלה ונפשו תהיה בטוב ולא ברע חלילה להרהר אחרי מעשי ה'. ואמר כי על הרעה יברך בטוב נפש כדרך על הטובה בשמחה כמו ששם יאמרו בשמחה כן בזה בטוב נפש. אבל זה בלבד ההבדל כי בהטובה ישמח בהטובה אבל ברעה אין מצווה לשמוח בהרעה רק בטוב נפש יהיה נפשו לא תגרע באמונה ואהבה להית"ש ויתעלה ואשר מצווה גם בעת הרעה כאשר סיים רבינו כי אף בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה השבח והודייה יאמר בשמחה בעת הטובה ישמח בהטובה ג"כ ובעת הרעה אף כי אין מצווה לשמוח בהצרה אבל ישמח בעת כי יודה וישבח אשר תהיה בשמחה השבח וההודאה לה' וכבר העירו גדולי המפרשים ז"ל בהבדל הצווי לכה"ג מלכהני הדיוט באבל כי ימות להם קרובים שאר בשרם כי לא תצוה התורה גדולות ונפלאות רק לאנשי מעלה יתירה. ולכן אשר אמר בעת שיצר לו אינו סותר מאמרו בשמחה:

שנאמר ואהבת וכו' בכל מאודך. במשנה במסכת ברכות שם בכל מדה שהוא מודד לך [הוי] מודה לו עיי"ש. ובשורש ישע שורש מאד וז"ל או יאמר מאד לשון מדה כמו מדד כי גם אות הכפל יתחלף באות הנשימה עיי"ש ואחרי שנכלל בלשון לא הביא רבינו האי בכל מדה וכו':

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה