דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה ד
ירקות שדרכן להשלק שלקן מברך על מי שלק שלהן בפה"א והוא ששלקן לשתות מימיהן שמימי השלקות כשלקות במקום שדרכן לשתותו. עיין בכ"מ שכתב ואפשר שמ"ש רבינו והוא ששלקן וכו' הוא למעט כששולקין איזה ירק לעבורי זוהמא עכ"ל ובד"מ בסי' ר"ה מפרש כפשוטו דברי רבינו דדוקא כששלקו לשתותן דדרך לשתותו וכתב דלא כן דעת הרא"ש ומרדכי דאין לחלק בזה ועי' בשו"ת הרא"ש המובא בב"י שם משום דעיקר בשולם בשביל הירקות ועיין במג"א שם ס"ק ו' שכתב נפק"מ לדינא בין לדעת הרמב"ם לפמ"ש בד"מ לדעת הרא"ש עיי"ש ונראה דגם לרבינו צריך שיהיה עיקר בשולו בשביל הירקות מה"ט שמחלק הרא"ש בשו"ת כלל ד' סי' ט"ו לחלק לשתיתא דמברכין שהכל נהיה בדברו אלא היכא דעיקרו לבישול דדי לרא"ש ולרבינו צריך דרך לשתותו:
דבש תמרים מברכין עליו תחילה שהכל אבל תמרים שמעכו ביד והוציא גרעינין שלהן ועשאן עיסה מברך עליהן תחילה בורא פה"ע ולבסוף ברכה מעין שלש. ועיין בסי' ר"ב סעיף ז' ובטו"ז ס"ק ד' ובמג"א ס"ק י"ח ועי' במהרי"ק שורש מ"ה המצוין במג"א שם:
ובמס' ברכות ל"ח ע"א האי דובשא דתמרא מברכינן שהכל נהיה בדברו מ"ט זיעא בעלמא הוי כמאן כהאי תנא דבש תמרים וכו' של תרומה ר' יהושע פוטר א"ל האי מדרבנן וכו' טרימא מאי וכו' הא דאמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות שכר והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלייהו בפה"ע מ"ט במלתייהו קיימי כדמעיקרא הנה נראה לדמות תרומה לברכה מסוגיא:
אמנם י"ל דאין הוכחה מסוגיא לזה דהנה בראשונה מדמין ברכה לתרומה כמו שאין לו שם פרי ורק זיעה בעלמא לענין תרומה כמו"כ לענין ברכה ואח"כ אמרינן כמו דטרימא לא הוי הפסד לענין תרומה כמו"כ לא אפסד ברכתו ולכאורה יקשה למה לא פשיט גם לענין טרימא ממתני' דדבש תמרים וכו' דדוקא בדבש דברי ר' יהושע לפטור משום דזיעה בעלמא היא דלא שייך בטרימא וגם ר"י מודה דחייב לענין תרומה גם יש לדייק בלשון הגמ' במלתא קאי כדמעיקרא האי לישנא כדמעיקרא נראה מיותר לכאורה אבל ממתני' ליכא למידק דיש לומר אף דלענין תרומה אמרינן בטרימא דלא נבטל שם תרומה מיניה מ"מ לענין ברכה לא הוי עוד בכלל פרי רק לעיל בדבש תמרים למדין להיפוך דמאי דבטל שם תרומה מיניה מכ"ש דלא מקרי פרי דברכה תליא יותר בשם פרי מתרומה אבל מרב אסי דאמר לענין הפסד תרומה דלא מקרי מפסיד ומותר לעשותו לכתחילה והפסד שייך אפי' בלא בטל שם תרומה מיניה ומדמתיר לעשות לכתחילה על כרחך דלא נאבד כלל מחשיבותו ושמו אף במקצתו והוי כדמעיקרא ומזה נוכל ללמוד שפיר מתרומה לענין ברכה דהוי בשם פרי דהוי כדמעיקרא דאם הוי קאמר במלתא קאי בלבד די לענין איסור אבל לענין הפסד ברכה צ"ל כדמעיקרא וא"כ בלתי נדייק מסוגיא ומהאי דינא דמאי דהוי פרי לתרומה הוי כן לברכה ועי' לעיל בשמן דג"כ הדמיון מדלא הוי אכילה בתרומה מכ"ש לברכה ועיין בראב"ד בפ"י מתרומות שהבאתי לעיל ועיין עוד מה שאכתוב בס"ד בה"ו בזה עיי"ש: