אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו

פרק ו · הלכה יז

הלכה טו

נוטל אדם [ידיו] שחרית ומתנה עליהן כל היום ואין צריך ליטול את ידיו לכל אכילה ואכילה וכו' והוא שלא יסיח דעתו וכו'. ועי' בתורת הבית להרשב"א בית ו' שער רביעי שכתב דהתנאי משום כונה דמשום הסח הדעת הרי כמ"ש ברש"י ובלבד שיזהר מלטנפם ומלטמאם וכ"כ הרמב"ם והוא שלא הסיח דעתו מהן ואפ"ה מתנה אלמא כונה בעי ועיין שמחלק להאי דמס' חולין ל"א דדוקא לנגיעה מהני בלי כונה ולא לאכילה עיי"ש ורא"ה שם כתב דהתנאי לאו משום כונה רק דעי"ז לא יסיח דעתו ומסופק אם תנאי דוקא רק שלא יסיח דעתו וסיים דנראה לו ביותר דתנאי צריך ומשום שלא יסיח דעתו עיי"ש ולהרא"ה נראה דבלא התנאי אף שאומר שלא הסיח דעתו משום דידים עסקניות י"ל שלא הרגיש ולכן התנאי כי אז לא שייך נגע ולאו אדעתיה כמצינו כמה פעמים בענין שחיטה דאמרינן לאו אדעתיה ולא מהני ברי לי ומכ"ש בידים העסקניות ולמ"ש ברש"י משום נגיעה בבשר ודאי מסתבר לומר כן ביותר ועי' בענין לאו אדעתיה בשו"ת צמח צדק סי' ס"ה בדבר שצריך בדיקה עיי"ש ויש יתד גדול לדעת הרא"ה מכמה מקומות:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה