אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

כל הנוטל ידיו וכו' מברך תחילה אקב"ו וכו'. עיין מ"ש בפ"ג ה"א מהל' ק"ש בענין נט"י דבלעדי סרך תרומה ג"כ נכלל בו הנסמך מוהתקדשתם וכו' עיי"ש ומובן ועוד משום מצוה לשמוע וכו' ורבא אמר וכו' דברי ר"א וכו' שהוא ג"כ דרבנן מ"מ משם נרמז מעלת נט"י למעלות הקדושה להרים האכילה ושיהיה השולחן לפני ה' כמו הטהרה למקדש וקרבן וכמ"ש שם עיי"ש ומה"ט הדמיון נט"י לקידוש ידים במקדש דמצינו בתוס' והלכות נט"י הכל מובן עם מ"ש ועי' בריטב"א שכתב לפרש לשון נטילת ידים משאו ידיכם קודש עיי"ש ומסכים עם מ"ש לעיל ועיין בתוס' במס' חולין ק"ו בד"ה מצוה דנראה דמבלעדי סרך תרומה צריך נט"י שכתבו בפי' ועוד משום מצוה משום נקיות עיי"ש וברשב"א בחידושיו שם פי' דבלעדי שציוו החכמים משום סרך היה לעשות כן ועכשיו הוי מצוה וכתב דלמודא והתקדשתם במס' ברכות להמברך ולא להמסובין עיי"ש ובטור לא כתב רק משום סרך תרומה עיי"ש ולמ"ש י"ל משום מצוה על והתקדשתם וי"ל משו"ה גזרו משום סרך תרומה דעיין ברש"י במס' שבת דף י"ד ע"א בד"ה עסקניות שמא נגעו בבשרו או במקום הטנופת וגנאי לתרומה ונמאס לאוכלין בשנוגע בה בידים מסואבות עיי"ש שדחה האומרים משום טומאה וא"כ בתרומה הנט"י לאו משום טומאה רק שהטילו עליו חומר שני מטעמא שכתב ברש"י ולמ"ש דוהתקדשתם על נט"י דמסובין משום דנט"י למען יהיה שולחן לפני ה' ומאכלו וסעודתו יהיה בברכה לפניה ולאחריה ובכל דרכיך דעהו ולחם חולין ירים לגבוה לאמר טעמו וראו וכו' וכמ"ש רבינו משמונה פרקים שכל הנאות העוה"ז יהיה למען ה' עיי"ש וא"כ הוי בגדר תרומה כמ"ש במ"א שיקרא כן על כי הורם ממאכל חולין לה' וכן יהיה כל שולחן לפני ה' ולא למלאות בטן בלבד ויקדש ידים כמ"ש לעיל כי קידוש ידים מורה על הנאמר הרמותי את ידי וכו' ידים העסקניות שמהם כל מלאכה ופעולה יצאו הכל יהיה לה' וכל הנאותיו ונאה ככה בעת קביעות הסעודה. ובנוטל ידיו לפירות דהוי מגסי רוח ברבינו יונה וברשב"א מובא במג"א דתרומת פירות דרבנן עיי"ש ולטעמא שכתבו בתוס' לא שייך לומר כן דעכ"פ משום נקיות שייך בהו וכמ"ש ז"ל כשאין נקיות צריך לנט"י משום הברכה עיי"ש ובחי' הר"ן בחולין נראה משום דלא קבעי סעודה עלייהו אתי שפיר גם לתוס' ולמ"ש:
ובספר עצי אלמוגים הקשה מאי מצוה ביותר משום נקיות מבסרך תרומה עיי"ש וי"ל למ"ש משום והתקדשתם כקושית הרשב"א הנ"ל וא"כ י"ל דלא שייך ברכה על גזירה אבל כה"ג דר"א דידיו וכו' דמשום והתקדשתם הוי בכלל מצוה דרבנן ושייך ברכה גם לפשוטו משום נקיות י"ל וגם בלתי מובן לומר משום נקיות אם לא נאמר מטעם והתקדשתם ומובן עמ"ש לענ"ד ושם ק"ה ע"א מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה וברש"י מצוה לשמוע וכו' ונראה דמשו"ה שם ודף ק"ו אמרו לשון מצוה להורות ע"ז שאינה משום גזירה בלבד ונפק"מ לענין ברכה כמ"ש ובתוס' בד"ה מים הקשו מאי נפק"מ אם רשות או חובה ועי' מ"ש ע"ז ולמ"ש י"ל ג"כ ועי' ברבינו יונה מובא בכ"מ ה"ד שאפי' הטובל ידיו יברך על נט"י שנטילה תיקנו ולא טבילה וטבולו מכח הנטילה ע"ש ולמ"ש בשם הריטב"א דנטילת ידים משום שאו ידיכם וכו' מובן ביותר ועי' מ"ש לעיל ועי' ברשב"א וי"ב שהקשו דבמס' ברכות למדין מוהתקדשתם עיי"ש ולמ"ש האי דאמרו מצוה וכו' כדר"א הוי מהאי דוהתקדשתם דמה"ט סמכו למקרא זה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה