דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ד · הלכה ו
בירך על הפת וכו' בירך על התבשיל לא פטר את מעשה הקדירה. עיי' בכ"מ שהגיה ובמרכבת הביא הירושלמי שם דאי' נפשט לחומרא כדעת רבינו עיי"ש ועי' בכ"מ שעמד ע"ז דמאי שייכות הל' זאת כאן נסמך לשנוי מקום עיי"ש ונ"ל ג"כ כמ"ש לעיל דשנוי מקום ממעלת קביעות הסעודה דאפי' בדעתו לאכל במקום אחר עוד מבלי הסח הדעת צריך ברכה אחרת דעל כל קביעות הסעודה בפ"ע צריך ברכה בפ"ע הביא סמוך לזה ג"כ מעלת קביעות הסעודה דפת פוטרת הפרפרת ומעשה קדירה כדאיתא פת פוטרת וכו' וכמ"ש בכ"מ דאפי' בשאין ברכותיהן שות כיון דעיקר קביעות הסעודה בפת הכל גריר אחריו:
ועי' בלח"מ שכתב דס"ס בברכות לחומרא עיי"ש ועי' בפרי מגדים בפתיחה כוללת לאו"ח הל' ברכות אות ד' עיי"ש: