דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ג
ברכת הארץ צ"ל הודייה בתחילתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון וכל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא יד"ח וצריך להזכיר ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה וכו'. ועי' בכ"מ ובלח"מ הקשה דלמה לא כתב גם בברית ותורה דלא יד"ח עיי"ש ועיין במעשה רוקח שכתב דעל מה שלא הזכיר וכל הפוחת מאחת ה"ז מגונה דאיתא בגמרא דזה נכלל במ"ש רבינו בפ"א ה"ו ואם שינה את המטבע הואיל והזכיר ענין הברכה וכו' עיי"ש:
ועל קושית הלח"מ כתב דרבינו פסק כרב וברייתא דר' אלעזר מסייע לו דאיתא לא הזכיר ארץ ומלכות וכו' וברית ותורה לא נאמר שם וגם ר"ח עביד עובדא כרב עיי"ש וכיו"ב במרכבת המשנה וכתב דרשב"א בחי' דברית ותורה מדרבנן רק הארץ מדאורייתא עיי"ש והנפלא בעיני אשר בקשתי ולא מצאתי מי שעמד ע"ז דבגמרא איתא א"ר אבא צריך וכו' וכל שאינו אומר ברית ותורה וכו' לא יצא יד"ח מסייע ליה לר' אילעא דאר"א א"ר יעקב בר אחא משם רבינו כל שלא אמר ברית ותורה וכו' לא יצא יד"ח וכו' ובערוך ערך רב מצוין בהגהות הש"ס וז"ל שם רב תנא הוא ופליג פי' רב האי גאון ז"ל דלישנא דייקא מפומא דרבבתא מצאנו רב אבא בשלשה מקומות חד בפ' שלשה שאכלו ר' אבא אמר צריך שיאמר הודאה תחילה וכו' וכן נרשם בהגהות הש"ס משמו דר"א רב הוא וכן משום רבינו וכו' ג"כ כנודע רבינו הוא רב ועי' ברכות כ"ב ע"א וברש"י בד"ה משום רבינו עיי"ש וסוכה ל"ג ול"ה עיי"ש וגיטין פ"ו ע"ב וב"ב קל"ו ע"ב וברשב"ם וכו' והרי רב אמר להלן כל שלא אמר ברית ותורה יצא יד"ח וצ"ל דר"ח אמר רב וכו' פליג על הנאמר מרב בלשון רב אבא שלא אמרו ואמר לו אפי' כן שבקת וכו' ועבדת כרב וצ"ע דמי המה התנאי ואמוראי בלעדי ר' אבא ורבינו:
ועי' בטור בסי' קפ"ז דרבינו יחיאל מסופק בהא דאמרינן לא יצא יד"ח אי לעכובא קאמר או למצוה ודעתו נוטה למצוה ובטור חולק עליו כיון דברכת המזון דאורייתא לעכובא קאמר ובב"י כתב ע"ז דמטבע דרבנן וכמ"ש לעיל דרשב"א כתב דברית ותורה הוי דרבנן ועי' בב"י שהביא תוספתא וירושלמי ספ"ק דברכות מפורש אם לא הזכיר תורה וכו' מחזירין אותו עיי"ש:
והנה אמרו מי שלא אמר ארץ חמדה וכו' לא יצא ידי חובתו ועי' ברבינו יונה שצריך לדבר משבחה של א"י וראיה כמה היה יקר לשבח מעלת א"י שגם בברית ותורה אין מחזירין ובזה לא יצא יד"ח וכבר כתבתי במקו"א במה שמצינו לרז"ל להפליג בפירות א"י זה למען כי נדע כמה היה הארץ הנבחרת מקום השפע להרוחני והגשמי ומקום המופת כי רק בעת כי הלכנו בדרכי ה' היה האדמה זבת חלב ודבש ומאז כי סרנו מדרכיו ארץ שממה לא יזרע ולא יחרש וכמ"ש ברמב"ן בסדום ועמורה עבור כי בא"י חל הקללה בה כי בארץ נבחרת לא ישכנו בני עולה ועיין בספר כפתור ופרח בזה וגם במ"ש בהעקרים כי ברכת העוה"ז עדות על שכר העוה"ב עיי"ש ועל כל זה הארץ חמדה למופת לנו ולכן נבחר שבחה לקבוע בבהמ"ז אף גדולה מעלת התורה והברית עבור כי התורה והברית נגד עינינו תמיד וברכת א"י לזכרון לנו בלבד ולכן הקדימה לה וגם ממעלת זכרון בארץ חמדה טובה בעת מצור ומצוק בעת הלחץ מחוסר מזון ומחיה זה ינחמנו בעת כי נודה על המזון אשר נתן לנו גם על הרוחה אשר היה ויהיה לנו:
ובדעת רבינו בברית ותורה י"ל דס"ל כרבינו יחיאל אבל רק בברית ותורה דהוי מדרבנן ולמה נאמר ביצא ידי דאורייתא שיברך עוד הפעם בשביל דרבנן די"ל דלא תיקנו רק הוספה לבהמ"ז דאורייתא ולא לברכה בפ"ע ולא ס"ל כמ"ש בתוספות ריש סוכה דאם לא עשה כתיקון דרבנן אף ידי דאורייתא לא יצא וכן נראה טעמא דרבינו יחיאל בזה ובהאי דר"ח דאמר ועבדית כרב אף דרב נמי בדיעבד קאמר עיין ברשב"א דלגירסתו לרב אף לכתחילה א"צ עיי"ש ובמג"א סי' קפ"ח ס"ק ג' כתב משום שהיה רוצה להוציא אף הנשים עיי"ש ועמ"ש בפ"ה ה"א עיי"ש: