אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה יא

הלכה י

כל השומע וכו' והוא שיהיה המברך מחויב באותה ברכה היה המברך מחויב מד"ס והעונה מן התורה לא יצא יד"ח עד שיענה או עד ששמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמוהו. והנה לדעת הרא"ש ותוספות הנ"ל במחויב מדרבנן כיון דהוי בכלל ערבות מוציא המחויב בדאורייתא ולא ימצא שאין מחויב מדרבנן שלא יוציא המחויב בדאורייתא רק בנשים שאינן בכלל ערבות ויש לעיין אם דעת רבינו ג"כ כך ואם זה בכלל חייב בה מן התורה כמוהו שכתב רבינו והנה לכאורה לא יגרע מי שמחויב מדרבנן מי שיצא כבר ואין מחויב כלל ועל כן נראה דרק במי שאינו מחויב בעולם בברכה זאת רק מדרבנן ונפק"מ בסומא דחיובא מדרבנן והוי בכלל ערבות וצ"ע:
אבל עי' בפ"ה הט"ז שכתב רבינו דאם אכל ושבע חייב בהמ"ז מהתורה אין מוציאין מיד"ח אלא החייב כמותו מהתורה ועי' בכ"מ שם ונראה דמשו"ה כפל דברים כאן וסיים מן התורה כמוהו ועי' בכ"מ שבא להורות דלא מהני שיהיה במציאות בכלל החיוב ולהוציא נשים בלבד אלא צריך מחויב ממש כמוהו מהתורה ונראה דרק בהמ"ז ס"ל כן דבלא"ה בעלמא אפי' ביצא כבר מהני רק בבהמ"ז דצריך נהנה דוקא ובחיוב דאורייתא ג"כ והנה לדעת הרא"ש שכתב דמדרבנן כן בשלא אכל אף כזית שאינו מוציא יש להבין למה אין יוצא בדיעבד כיון דמדאורייתא יצא ונפק"מ בספק אח"ז הוי ספק דרבנן וצ"ע בכל זה:

וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך. ועי' בש"ך חו"מ בסי' שפ"ב ס"ק ג' ובספר ברכי יוסף או"ח סימן רט"ו עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה