אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה י

הלכה ח

כל הברכות כולן אע"פ שבירך ויצא יד"ח מותר לו לברך לאחרים שלא יצאו יד"ח כדי להוציאן חוץ מברכת הנייה שאין בה מצוה וכו' אא"כ נהנה עמהן אבל ברכת הנייה שיש בה מצוה וכו' ה"ז מברך וכו'. עי' בפרי מגדים בפתיחה כוללת אות כ"ח דמטעם ערבות שכתב ברש"י וכיו"ב הוי דעי"ז הוא כמחויב בדבר אבל מה שמוציא חבירו הויא מטעם שליחות דבלעדי ערבות לא יהיה בשליחות עיי"ש ומ"ש לעיל בהל' תפילה פ"ח ה"ט עיי"ש:
והנה מטעם ערבות כתב ברש"י ובתוספות וברא"ש במסכת ברכות דף כ' ודברי הרא"ש צריכין פי' קצת שכתב לחלק לאשה דאינה מוציאה לאיש, לגדול דאכל שיעורא דרבנן להאוכל שיעורא דאורייתא, וז"ל דלא דמי דאיש אע"ג שלא אכל כלום דין הוא שיפטור את האחרים דכל ישראל ערבים זה בזה אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו ברכת נהנין בלא הנאה לפיכך כשאכל כזית אף על פי שאינו נתחייב אלא מדרבנן מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה שערב הוא בעבורו ועליו הוא להצילן מן העון ולפטור אותם מן המצות אבל אשה אין בכלל וכו' עכ"ל:
והנה מ"ש אלא מדרבנן אמרו וכו' בלא הנאה צריך טעם למה גזרו הרבנן בזה ועיין בתוספות במסכת ברכות דף מ"ח ע"א בד"ה עד שכתבו דחיוב מדרבנן מוציא דאורייתא משום ערבות וכמ"ש ברא"ש וכזית דגן שצריך לאכל כדי שיאמר שאכלנו משלו עיי"ש אבל לשון הרא"ש אלא מדרבנן אמרו וכו' לא נראה דהוי מה"ט ונראה כמו בתפילה שאין מוציא רק שאין בקיא ולעם שבשדה דאניסו כדאיתא במסכת ר"ה שלא רצו שיקילו לסמוך על האחרים ועי' בהל' י"א באין עונה אמן אינו כמברך עיי"ש וכמו"כ החמירו בזה ורק במצוה לא החמירו:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה