דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ה
ונוסח כל הברכות עזרא ובי"ד וכו' וכל המשנה וכו'. עי' בספר שמן רוקח ברכות דף מ' לאאמו"ז הגאון ז"ל ומה שכתבתי לעיל בהל' ק"ש פ"א בזה עיי"ש ויש לפרש ג"כ ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף וכו' קאי על בי"ד שאין ביד בי"ד לבטל דברי בי"ד שאין בי"ד וכו' אא"כ גדול ממנו בחכמה ומנין ואיזה בי"ד שבדור ידמה לבי"ד של עזרא ורבינו שינה וכתב עזרא ובי"ד ובגמ' אי' אנשי כנה"ג ונראה להעיר ע"ז על מעלת בי"ד שתיקן הברכות וכחם הגדול לבלי לשנותם מבי"ד אחר וכל המשנה וכו' קאי על כל יחיד המברך וע"ז מורה לשון וכל דלא אמר והמשנה דאף ליחיד בפ"ע שלא ישנה לא יגרע ולא יקצר בשום פעם:
וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אא"כ היתה סמוכה לחברתה. מחלוקת רב ור' יוחנן ויש לפרשו דלר"י צריכין מלכות עם הזכרת השם עם מ"ש במורה נבוכים בח"ב מובא בעקידת יצחק שער א' כי האמונה בסיבה הראשונה עילה לכל עילות בלתי מספיק אם לא בהצטרף לזה האמונה כי ה' ית"ש הפועל ברצון ובזה האמונה בחידוש העולם ובהשגחה פרטית וכי הוא מושל בכל וכל יסודי התורה תלויים בזה ע"ש ואף כי בשם ה' הויה ית"ש נכלל כל זה לר"י צריך לפרש במלכות מלך העולם למען יהיה המושג אשר כל התורה והאמונה תלוי בו מפורש היטיב וגלוי לכל ולרב יספיק שם ה' הכולל כל זאת. ומובן במה שכתבתי מ"ש התוס' דאלוקי אברהם בתפילת י"ח הוי כמו מלכות שמורה על זה שכתבתי וגם אלוקי נשמה שכתבו בלשון אלוקי מורה על השגחה ובכלל מלכות ובגמרא דאיתא בריך רחמנא ובטור בסי' בריך רחמנא מלכא עיי"ש בסי' קפ"ז ולמ"ש בלשון רחמנא ג"כ נכלל מענינא דמלכות וכ"כ ברוך המקום המקום שבראה דאיתה שם ועיין בצל"ח שעמד ע"ז שלא נזכר מלכות עיי"ש ולמ"ש נכלל מלכות בלשון הברכה עצמה:
ועי' בבה"ג שכתב ודוקא ברכת פירות וברכת מצות דצריכין מלכות אבל התפילה לית בהו מלכות ויקשה לפרש דבריו עם מ"ש בתוס' דאלוקי אברהם כמו מלכיות דא"כ למה ביאר דבריו דוקא ברכת פירות וברכת המצות וכו' דנראה דמהות (ה)ענין התפילה מברכת פירות ומצות פטרתן מלומר מלכות אבל למ"ש זה שמתפלל ומבקש ובוטח בה' ית"ש שימלא בקשתו בזה יראה שמאמין ובזה מזכיר וקורא את ה' אל עולם קונה שמים וארץ ונותן לאיש ואיש כרצונו והוא הנותן חיים ומזון לכל חי ואין לך מלכות גדול מזה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו: