דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ד
נמצאו כל הברכות כולן שלש מינים ברכת הנייה וברכת מצות וברכת הודאה שהן שבח והודיה ובקשה כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו. דבריו צריכין פי' דרבינו פתח ואמר שלש מינים וכו' שהן שבח וכו' דאם קאי שהן על ברכת הנייה וברכת המצות איככה נכלל בקשה בכללם ואם קאי שהן וכו' על הודאה יקשה כמו"כ האיך נכלל בקשה בהודאה:
ונראה כונתו דבברכה מצינו רק אם בהנייה ברכת הנהנין המוציא וכיו"ב וברכת מצות אקב"ו וכו' וברכת הודאה כמו הגומל לחייבים טובות וכו' וכיו"ב שהם ג' מינים שכתב ואלו ג' מינים בכל ברכה וברכה המתחלת בברוך אתה המסיימת כן בכל מקום שנאמר ברוך וכו' אחריה על הנאה או על המצות או על הודאה ואמר שהן וכו' על אמצעות הברכות אשר הברוך תקדם להם או יבוא אחריהם כמו בי"ח ברכות שהם תפילות ובכל תפילה ברכה בסופה וע"ז יקראו י"ח ברכות והמה שבח ובקשה והודאה וג' מינים מענין הברכה בפתיחה וחתימה או בפ"ע ושהן וכו' על אמצעות הברכות שהם על ג' אופנים הנאמרים ונסמך על מ"ש רבינו בהל' הקודמת וברכות וכו' דרך וכו':
וכאשר נשכיל נכלל באופנים ומינים שכתב רבינו הרגשת החפץ והרצון לדבר או לדברים ובגדר בקשה והרגשת הנאת העולם כמ"ש החכם "גם את העולם נתן בלבם" הרגשת הפלאה על סדרי הטבע ותהלוכה העולם וחלופיו וסדריו והרגשת הכרת הטובה אלה ההרגשות העוברים וחולפים גם בלב אדם המוסרי ולכן נקבע בהם ברכה למענן עי"ז עבור תמידתם וחוזק רשומם בנפש האדם יזכור הבורא תמיד וכמ"ש רבינו כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו בכל מעמד ומצב בכל הרגש אשר ימצא בו לבבו יהיה לברכה לו: