דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין
פרשת מקץ
וישתו וישכרו עמו כתב רש"י ז"ל מיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו. ושמעתי אומרים מפי קדוש אחד זצלה"ה לתרץ למה אותו היום שתו והוא דהנה כתיב ויקנאו בו אחיו הרי דעל מדת הקנאה גרם המכירה ליוסף. ונתחרטו השבטים על מדת הקנאה שהיה להם והיה כל עשייתם שלא יהי' עוד בהם מדת הקנאה. אך יען לא היה עוד לפניהם דבר אשר יהי' שייך שיהי' להם קנאה. לזאת לא ידעו אם הלך מהם מדת הקנאה לזאת לא שתו יין. אכן עתה כשראו ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות ולא הי' להם שום קנאה לזאת שתו היום יין כן שמעתי. אבל למה יוסף שתה היום לא שמעתי ואפשר לומר דהנה ידוע ששתיית יין עם אנשים ביחד זה מביא התחברות (כאשר שמעתי אומרים מפי קדוש אחד זצלה"ה כמו שאסרו לשתות יין ביחד עם עכו"ם שזה מביא התחברות לזאת נכון אשר אנחנו נשתה ביחד כדי שיהיה לנו התחברות) ולזאת יוסף לא הי' לו עם מי לשתות יין כי לא רצה להתחבר עם המצריים אבל עכשיו אשר ישב ביחד עם אחיו השבטים הקדושים רצה להתחבר עמהם לזאת שתה היום יין:
אך על וישכרו קשה מאד אשר השבטים ישתו דרך שכרות. וגם למה נכתב זאת בתוה"ק ונראה לפי קוצר דעתי דאפשר לומר דהנה לכאורה קשה היאך בישיבה קדושה כזו אשר כל השבטים ישבו ביחד עם יוסף על שלחן אחד אשר המה שורש כל ישראל וא"כ ישיבה זו היא ישיבת כל ישראל ביחד. והיאך לא יתגלה אז האמת אשר הוא יוסף והיאך הי' עוד בישיבה זו דבר שאינו אמת. כי עדיין יוסף התנכר להם. אך יען לא היה עוד אז העת לגלות אשר הוא יוסף לזאת נתהוה סיבה אף שלא מרצונם שישתכרו כלם גם עם יוסף כמש"כ וישכרו עמו לזאת לא היו אז יושבין כמדרגתם הגדולה לזאת הי' יכול עוד להיות ביניהם דבר שאינו אמת ולא נתגלה להם שהוא יוסף. לזאת נכתב זאת בהתורה הקדושה לתרץ זאת וכהנ"ל. וממילא נלמוד מזה אשר לשתות דרך שכרות לא טוב כי אז אינו במדרגתו:
ואל שדי יתן לכם רחמים. כתב רש"י ז"ל מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די ונראה להבין מה שהתפלל תפלה זו אשר יאמר לצרותיו די בבחינה זו מי שאמר לעולמו די. דהנה יעקב אע"ה הי' יודע אשר כל הצרות שעברו עליו הי' למען לנסות אותו אשר יעבוד עבודת הבורא מתוך נסיון יסורים וגם להדריך לנו זה הדרך אשר גם אנחנו נהי' בכחנו לעבוד עבודת הבורא ב"ה מתוך יסורי גלות כי מעשה אבות ירשו הבנים והנה בשעה שאמר הקב"ה והי העולם הי' העולם מתפשט והקב"ה אמר די כדאיתא במדרש בשעה שברא הקב"ה וכו' היו נמתחין ואמר הקב"ה די. והנה כל העולם לא נברא רק בשביל ישראל. והיינו אשר אנחנו בנ"י נהי' בזה העולם ושנעבוד את הבורא ב"ה וב"ש ושנהי' נפרשים מענייני תענוגי עוה"ז. לזאת כאשר רצה העולם להתפשט עוד יותר והי' עוד יותר תענוגי עוה"ז. והי' לנו יותר עבודה קשה לפרוש מהם. אמר הקב"ה די לנו שנעבוד את הבורא ב"ה בזה העולם שלא יהי' לנו יותר עבודה קשה. מעתה תפלת יעקב אע"ה הי' אשר כשם שריחם הקב"ה עלינו בשעת בריאת העולם ואמר די. למען לא יהיה עוד לנו עבודות קשות יותר כן ירחם ה' עליו ויאמר לצרותיו די שלא יהי' רוצה עוד עבודות קשות ממנו. ותפלה זו היה גם עלינו והנה זו התפלה נתקבלה כי מאז לא היה עוד ליעקב אע"ה שום צער רק ויחי יעקב חיי שלוה ומעתה גם אנחנו נזכה לעבוד את הבורא ב"ה וב"ש ולהתפלל תפלה כזו אשר יאמר לצרותנו די ותהי' התפלה מקובלת כמו שנתקבלה התפלה של אבינו יעקב ע"ה: