דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין
פרשת כי תצא
כי יהי' לאיש בן סורר ומורה וגו' והנה במסכת סנהדרין (דף ע"א) איתא תנ"ה ר' יהודא אומר אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה וגו' ואין להבין לפי הפשטות אשר הדין של בן סורר ומורה יהי' רק אם אביו ואמו שווים במראה. ונראה לפענ"ד להבין מעט הנה איתא במדרש פ' פנחס כשם שאין פרצופיהן שוות כך אין דעותיהן שוות. והיינו דהמדרש משמיענו דלהכי אין פרצופי אנשים שוות יען אין דעותיהן שוות כי צורת האדם לפי דעתו ושכלו חכמת אדם תאיר פניו. ומעתה יש להבין כי הנה ידוע אשר כל איש יש לו טבע כטבע אביו ואמו ולזאת אם אביו ואמו אין מראיהן שוות גם אין דעותיהן שוות ואזי גם טבעם אינם שוות לזאת אף שהבן עושה מעשים כאלו יש לקוות עוד אשר ישנה עוד מעשיו לטוב כי אפשר כעת התעורר אצלו הטבע של אחד מאבותיו ואח"כ יתעורר אצלו הטבע של השני מאבותיו ויתנהג בטוב אכן כשאביו ואמו מראיהן שוות וממילא גם דעותיהן שוות וטבעם שוות ובנם עושה מעשים רעים כאלו אין עוד לקוות ממנו שישתנה לטוב לזאת ימות זכאי ואל ימות חייב:
וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וגו' ונראה מעט להבין דרך רמז דהנה איתא בש"ס לעולם ימכור אדם וגו' ויקח מנעלים לרגליו ולכאורה אין להבין למה הוצרכו חז"ל להזהיר ליקח מנעלים לרגליו ונראה מעט להבין דרך רמז. דהנה בכל אדם יש מידות פחותות היינו אכילה ושתיה ועוד עניינים הנאות גשמיות ואלה המדות נקראים רגל או עקב אך שלא להשתמש בדברים האלו רק על צד ההכרח ולא למען למלאות תאותו ואף בעת שעושה דברים אלו ג"כ לא יעשה דברים אלו למלאות תאותו וזה הוא קדש עצמך במותר לך כמו רבינו הקדוש אמר שלא נהנה מעוה"ז אפי באצבע קטנה אף שהי' שלחנו שלחן מלכים לזאת הזהירו חז"ל אשר כל איש יהיו המדות האלו הנקראים רגל תחת המנעל היינו שהמדות האלו יהיו מסוגרים במנעול שלא להשתמש בהם למלאות תאותו בכל עת רק על צד ההכרח ולעשות דברים אלו רק מהכרח ולא ליהנות למלאות תאותו. והנה היבמה אמרה לא אבה יבמי והוא אמר לא חפצתי לקחתה. והיינו כי ידוע אשר מצות יבום הוא להקים לאחיו שם בישראל ולבנות בית אחיו והיבם ירא שמא לא יכול ליבם רק בשביל להקים ולבנות. ולזאת אמר לא חפצתי לקחתה היינו רק לקיחה ולא לשם מצוה זאת אינו חפן והנה יען אמר זאת ראינו אשר המדות הפחותות אינם תחת המנעל לזאת חלצה נעלו מעל רגלו היינו כי הוא אין לו המנעל וירקה בפניו על אשר לא יוכל לבנות בית אחיו.