אור ברסלב

דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין

פרשת ויקהל

פרשת כי תשא

אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'. והנה ידוע אשר לכאורה אין להבין הסמיכות של אזהרת שבת לאלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. הלא אזהרת שבת הוא שביתה ממלאכה בלא שום עשייה. ונראה דהנה שמעתי אומרים מפי קדושים ז"ל על הפסוק אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם והוא אחר שהקהיל משה את כל עדת בני ישראל והיינו שעשאם קהלה אחת היינו שיהי' בינינו אחדות ואמר אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם היינו זאת צוה ה' שיהיה בינינו תמיד אחדות והנה כתבתי בפ' קדושים על הפסוק ואהבת לרעך כמוך אשר יען יש לנו נשמה קדושה מהקב"ה ולזאת אנו נקראים בנים למקום. לזאת מי שכל התנהגותיו עפ"י הנשמה הקדושה יש לו אהבת ישראל ואוהב כל איש ישראל כאהבת אחים עיי"ש. ולפ"ז יש לפרש גם הסמיכות של אזהרת שבת לזה. כי הנה אמרו על הא דאיתא בש"ס נכרי ששבת חייב מיתה. הוא משום שהקב"ה שבת ביום השבת ואסור להשתמש בשרביטו של מלך. אכן אנחנו בני ישראל הרי אנו כבנים למקום ובנו של מלך מותר להשתמש בשרביטו של אביו המלך. לזאת שפיר ניחא הסמיכות של שמירת שבת אל הצווי שיהיה בינינו אחדות משום שאנחנו בנים למקום לזאת זכינו למצות שמירת שבת. וגם יש לפרש הסמיכות אחר זה מלאכת המשכן. כי הנה מה שזכינו להתוה"ק הוא יען יש לנו נשמה קדושה ועיין מה שכתבתי לעיל בפ' יתרו. והנה איתא במדרש תרומה אשר יען שהקב"ה נתן לנו התורה הקדושה אמר הקב"ה לפרוש ממנה איני יכול עשו לי קיטון אחד שאדור ביניכם עיי"ש ומש"כ לעיל בפ' תרומה ע"ז. ולזאת יען אנחנו בנים למקום עי"ז זכינו לשמירת שבת קדש וע"י ש"ק שאנו שומרים אנו זוכים לחשק אל קדושת התורה וצריכין אנו להתורה. לזאת נתן לנו הקב"ה התורה הקדושה ולזאת צריכין אנו לעשות קיטון כדאיתא במדרש הנ"ל והוא המשכן:

במדרש הביא משל שתי ספינות אחת נכנסת לנמל ואחת יוצאת והיו הכל שמחים בהספינה שיוצאת והי' שם פיקח אחד ואמר חלופי הדברים אני רואה כאן זו שהיא יוצאת מן הלמין לא היו הכל צריכין לשמוח בה שאינם יודעין באיזה פרק היא עומדת ומה ימים נזדווגין לה ומה רוחות מזדווגות לה ע"כ. והנה לכאורה דברי הפיקח המה דברים פשוטים ולמה כלם עושים להיפך. ונראה דכאן מרמז לנו המדרש במה שרובא דרובא משגיאים. והוא דכל איש אינו שמח במה שיש לו בכל עניינים הן בענייני עוה"ז מה שיש לו אינו נחשב לו לשמוח בו רק כל מגמתם יחפצו להשיג מה שאין לו וכן בכל עניינים אינו שמח במעמדו רק חפץ להשיג מדרגות גדולות אף מה שבלתי אפשר להשיגם. לזאת הפקח הראה שרק לשמוח במה שיש בידו וכדאיתא בש"ס איזה עשיר השמח בחלקו. כי מי שאינו שמח בחלקו רק חפץ להשיג מה שאין לו תמיד לא די לו ואיננו במנוחה כמו שמפרשים על הפסוק כי גדול כים שברך (היינו כמו הים שתמיד אינו מלא אף שכל הנחלים הולכים אל הים) מי ירפא לך (היינו אם האיש הוא כים שתמיד אינו מלא כי מתאוה תמיד למה שאין לו אזי אין לו רפואה כי כל מה שיהיה לו יותר יחשוב עוד ליותר):

תוכן העניינים

דברי יהושע (פריידין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה