דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין
לפסח
הנה בליל פסח מצוה דאורייתא עלינו לספר ביציאת מצרים והחכמים הוסיפו לישב בהסיבה דרך חירות וגם לשתות ארבע כוסות ואיתא בירושלמי דהוא כנגד שעבוד ד' מלכיות. ולכאורה הוא פלא דהרי עדיין אין אנו נפטרין משעבוד מלכיות. וגם ענין ההסיבה אין להבין לכאורה כי היום עדיין אנחנו בגלות. ונראה לפרש מעט דהנה בהמדרש פ' לך לך איתא על הפסוק והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו דהקב"ה הראה לאאע"ה שעבוד ארבע מלכיות. ולכאורה יש לעיין דאיך הראה הקדוש ב"ה לאאע"ה המאוחר קודם דהרי אח"כ הראה הגלות מצרים אשר היה קודם השעבוד ד' מלכיות. והנה בהגדה בפיסקא וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ שנאמר וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים. ועמדו כל המפרשים מהיכן מוכח דהוא פרישות דרך ארץ. ונראה דהנה מתחלה הביא בעל הגדה הפסוק מפרשת שמות וישמע אלקים את נאקתם ויזכור אלקים את בריתו את אברהם וגו'. והנה אין להבין הלא הקב"ה רחמיו על כל מעשיו ומזה הפסוק משמע דלולא ברית אבות לא היינו נגאלים חלילה וכי חלילה אנחנו ב"י הגרועים והשפלים מכל מיני ברואים אשר הקב"ה מרחם עליהם. ונראה לתרץ כ"ז דהנה ידוע מה דאיתא בספרים הקדושים דלולי גלות מצרים לא היינו מוכנים לקבל התורה והמופת לזה דאומות העולם לא רצו לקבל התורה. כי מחמת חומריים העב והגס אין באפשרם להיות להם שייכות אל התוה"ק. ורק ע"י גלות מצרים נחלש החומר שלנו עד שהיינו ראוים לקבל התוה"ק כמאמר הכתוב בהוציאך את העם הזה תעבדון אלקים וגו'. ובזה מיושב מה שלכאורה יש לתמוה למה לא ביקש אברהם אע"ה מהקב"ה רחמים בעת אשר גילה לו הגלות מצרים הלא מצינו שהתפלל עבור סדום. ועבור בניו לא יתפלל. אכן לפי האמת נכון מאד כי אדרבה אאע"ה היה לו שמחה גדולה מזה הבטחה שהבטיח לו הקב"ה הגלות מצרים כי עי"ז יהיו מוכנים לקבל התורה ועל פי זה יש לפרש הפסוק הנ"ל וישמע אלקים את נאקתם וגו'. ונמתיר הדבר ע"פ משל הנה כל אב אוהב את בנו ומרחם עליו ועושה לו כל רצונו ובפרט לבני הצעיר בימים. והנה על כל זה עת אשר בן הקטן יבא בשנים לילך אל החדר ללמוד אצל רבו. ובן הקטן אינו רוצה לילך ובוכה ומבקש מאביו שלא ילך אל החדר ואביו מוליך אותו אל החדר ואינו שומע לקולו. והנה אצל בן הקטן נחשב לו זאת לאכזריות. אך באמת זה האכזריות מהאב כעת הוא משום שהאב אוהב מאד את בנו וחושש לטובת בנו שיהיה לתכלית גדול כמו כן אנחנו נחשבים כבן הקטן אשר היינו צועקים לאבינו שבשמים שירחם עלינו מיסורי הגלות במצרים וה' שומע את קולנו אך יען זוכר השם ב"ה את הברית אבות אשר הבטיח להם אשר ישגיח על זרעם והוא אנחנו ב"י שנהיה מוכנים לקבל התורה כי הוא חושש לטובתנו כל הימים וע"ז מפרש בעל הגדה וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ. והפירוש וירא כמו רואה אני את דברי אדמון ופרישות דרך ארץ עינוי הגלות אשר היה פועל אותנו שנהיה נפרש מעניני עוה"ז וזה הוא פרישות דרך ארץ וזה וירא (היינו שיהיה טוב לפני הקב"ה) את ענינו כי עי"ז נהיה נפרש מדרך ארץ והוא עניני הגשמיים. וע"ז הביא הבעל הגדה מפסוק וירא אלקים את בני ישראל והיינו שהקב"ה חפץ בנו שנהיה נקראים בני ישראל וידע אלקים היינו שהשגיח עלינו בזה (או וידע מלשון אהבה) ולפ"ז יש להבין ג"כ מה שהודיע הקב"ה תחלה לאאע"ה השעבוד ד' מלכיות. דהנה איתא בשביל ד' דברים נגאלו אבותינו ממצרים. בשביל נשים צדקניות בשביל שלא שינו את שמם בשביל שלא שינו את לשונם בשביל שלא היה בהם דלטורין הרי יש ד' דברים. והנה ליל פסח יש לנו ג"כ ארבעה מצות סיפור יציאת מצרים. מצה. מרור. פסח. ונראה מעט להבין כ"ז דהנה ראינו אנחנו ב"י כל יסודותנו על ארבעה היינו נשים ישראלים לוים כהנים. גם יש בנו ישרים. צדיקים. חסידים. קדושים. כפי אשר מסודר בתפלת שבת בפי ישרים וגו' גם בפרט מיוסד כל איש ישראל בארבעה היינו הגוף מיוסד בארבעה יסודות. אש. רוח. עפר. מים. וגם הנשמה מיוסדת בארבעה. רוח. נפש. חיה. יחידה. וגם העולמות מיוסדים בארבעה אצילות. בריאה. יצירה. עשיה. והנה ידוע כאשר מפורש בספרים הקדושים אשר כל תכלית בריאת האדם והוא אנחנו ב"י לתקן כל העולמות ממדרגה למדרגה וכאשר יהיה זה התיקון נגמר אזי יבא משיח ויהיה מתוקן כל העולמות וזה התיקון הוא רק על ידינו אנחנו ב"י והיינו שע"י שימצא בנו ישרים צדיקים חסידים קדושים עי"ז יהיה מתוקן הכל גם הארבעה עולמות:
והנה נראה מעט להבין הארבעה מדרגות ישר. צדיק. חסיד. קדוש. והנה מדרגות ישר היינו שהולך בדרך הישר והיינו שאינו עובר שום עבירה ומקיים כל המצות וזה הוא דרך הישר. ומדרגות צדיק עובד את השם ב"ה במדרגה יותר גדולה והיינו שכל עניני עוה"ז הרשות והמותר וההכרח כמו אכילה ושתיה הוא אוכל לא למלאות תאותו רק שיהיה לו כח לעבוד את הבורא ב"ה. ומדרגות חסיד הוא במדרגה יותר גדולה כמו שמצינו בספרים הקדושים שיש מדרגה גדולה אשר עם אכילה ושתיה בזה בעצמו עובד את הבורא. והיינו שבכל דבר יש בו ניצוצי קדושה עיין בספרים הקדושים ותמצא. ומדרגות קדוש הוא מדרגה יותר גדולה שכל גופו הוא קדוש כמו שכתוב ובקרב קדושים. היינו שגם הקרביים המה קדושים. וכנגד ארבעה מדרגות האלו מיוסדים אנחנו בני ישראל בארבעה. נשים נגד מדרגות ישר. כי בנשים די מדרגה זו. ישראלים נגד מדרגות צדיק. לוים נגד מדרגות חסיד כי כן כ יב בתוה"ק וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך. כהנים נגד מדרגות קדוש כי כן כתיב אהרן קדוש ה'. ולפי זה יש לומר הכוונה בהמדרש הנ"ל בשביל ד' דברים נגאלו. היינו שיהיו נמצאים בינינו ב"י הארבעה מדרגות הנ"ל והיינו בשביל נשים צדקניות הוא כנגד ישרים כאשר כתבתי למעלה. ב' בשביל שלא שינו את שמם נראה לפרש דהוא כנגד צדיקים דהנה אנחנו בני ישראל שמנו ישראל כדכתיב ושמנו קראת בשמך. וידוע דהשם הוא מורה על המהות והתכלית כאשר נשתבח אדם הראשון בחכמתו הגדולה שהיה יודע לקרוא שמות לכל נפש. וכן כתוב בתהלים מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא היינו שהקב"ה קורא לכל כוכב שם על מהות שלו. והנה אף מי שהוא סור מרע ועושה טוב היינו שאינו עובר עבירה ומקיים המצות אך בעת אשר הוא עושה הדבר הרשות והמותר היינו שאוכל למלאות רעבונו אז אינו בבחינת שמו שם ישראל. אכן מעלת הצדיקים כאשר כתבנו למעלה שגם בדברים הרשות וההכרחים עושה כדי שעי"ז יוכל לעבוד את הבורא הרי תמיד הוא נושא את שמו שם ישראל. לזאת מדת צדיקים לא שינו את שמם כי תמיד מה שעושים הוא כפי מדת ומהות שמם. המדרגה השלישית בשביל שלא שינו את לשונם נראה דהוא כנגד מדרגות חסידים דהנה כפי מה שכתבנו למעלה דמדרגת חסידים אשר בזה בעצמו היינו בעניני עוה"ז היינו אכילה ושתיה בזה גופו עובדים את השם היינו שמעלים כל הדברים למדרגה יותר להעלות הניצוצי קדושה שיש בכל דבר. והנה דעיקר מעלת האדם שנקרא מדבר כמו שמפרש התרגום ויהי האדם לנפש חיה מתרגם לרוח ממללא. וידוע כאשר מצינו בספרים הקדושים דזה עיקר תכלית האדם לתקן את הכל היינו לתקן כל הדברים הגשמיים להביאם למדרגות גדולה היינו מן דומה לצומח מן צומח לחי ומן חי למדבר והיינו מדרגות חסידים כאשר כתבנו המה מתקנים את הנפש המדבר. וידוע דמעלת הדיבור היא תלויה בלשון. וזה הוא שנאמר ורוממתנו מכל הלשונות. היינו שאנחנו בני ישראל נתרומם מכל המדברים שעל פני תבל, גם הלוים אשר נקראים חסידים עבודתם לשירם ולזמרם היינו בלשונם והוא מעלת המדבר. והמדרגה הרביעי שלא היה בהם דלטורין. הוא נגד קדושים כי ענין קדוש הוא כמו שאנו מתארין הבורא עולם בתואר קדוש והיינו שהוא קדוש ומובדל וכמו כל דבר קודש נקרא הקדש יען שהדבר נעשה נבדל מעוה"ז כמו כן איש אשר הוא במדרגות היותר גבוה היינו שהוא מובדל לגמרי מעניני עוה"ז וגם על עצמו אינו חושש כלל כי הוא שפל רוח ודכא אשר אינו נחשב בעיניו כלל זה הוא הנקרא קדוש:
והנה ידוע הלשון הרע גם מה שאמרו שאין אדם ניצל מאבק לה"ר הוא יען אם האדם נחשב בעיני עצמו לבר מעלה אזי בטבע חפץ בחסרון חבירו אכן מי שהוא שפל רוח ודכא אזי חבירו נחשב בעיניו למאד וחפץ רק במעלת חבירו ולא בחסרונותו ואיש כזה הוא קדוש וממילא לא נמצא בו שום לשון הרע. ומעתה יש לפרש דהארבעה מות שיש לנו בליל פסח רומזים על ארבעה מדרגות האלו מצות סיפור יציאת מצרים הוא נגד ישרים כי בודאי זה הוא הדרך הישר להודות ולהלל ולשבח את השם ב"ה על שעשה עמנו נסים ונפלאות וע"פ זה יש להבין המאמר בהגדה ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו זקנים כלנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים אשר לכאורה קשה להבין איזה רבותא בזה אשר כל אלו ג"כ חייבים במצוה זו. אכן לפי הנ"ל אפשר להבין כי שמעתי אומרים מפי אחד קדוש מדבר על המאמר דרך ארץ קדמה לתורה היינו שגם מצד דרך ארץ צריכין לעבוד את הבורא שלא לעשות חלילה עבירה נגד צווי הבורא ולעשות מה שצוה הבורא כי הוא ברא אותנו והשגיח עלינו. לזאת מצד דרך ארץ מחויבים אנחנו לעשות רצונו ושלא נעשה חלילה נגד רצונו. וזאת המדרגה קדמה לתורה כי ע"פ התורה יש עוד מדרגה יותר גבוה לעבוד את השם ולפי זה כפי אשר כתבתי דמצות סיפור יציאת מצרים הוא כנגד מדרגות ישרים וכפי דברי הקרוש הנ"ל זאת המדרגה הוא לעבוד את הבורא מטעם דרך ארץ לזאת אמר בעל הגדה דאפי' החכמים ויודעי התורה אשר המה עובדים את השם במדרגה יותר מדרך ארץ מ"מ מצוה גם עליהם לספר ביצ"מ כי כל המרבה לספר ביצ"מ הוא משובח. מצות אכילת מצה הוא כנגד צדיקים כי המצה מצווין אנו לאכול לתאבון היינו שיהיה רעב ותאב לאכול. ולכאורה אדרבה אם היינו אוכלין את המצה על השובע היינו יכולין בקל יותר לאכול את המצה רק לשם מצוה כידוע. אך זאת בעצמו הכוונה במצוה זו. אף שאנחנו תאבים לאכילה על כל זה נתחזק עצמנו שנכוון בשעת אכילת מצה לכוון באכילתה לשם מצוה ולא למלאות רעבונו. והרי זה כמדרגות צדיקים אשר כל עשייתם בדבר הרשות הוא ג"כ שעי"ז יוכל לעבוד את השם ב"ה. מצות ומרור הוא נגד מדרגות חסידים:
כי בפסוק ישעיה קפיטל ה' הוי שמים מר למתוק ומתוק למר והיינו שהולכין אחר עניני עוה"ז הרי שעניני עוה"ז מכוונים בשם מר והרי לפי שכתבתי לעיל דמדרגות חסידים הוא שגם בעניני עולם הזה עובדים את השם. וע"ז בא מצות ומרור היינו שגם בהמר נעבוד את השם ב"ה. מצות קרבן פסח הוא נגד מדרגות קדושים כי גם הקרבן הוא קדוש וגם נאכל על השובע ולהראות כמו אכילה שעל השובע בשעת אכילה אין עושה שום פעולה אל הגוף והחומר כמו כן מדרגות איש קדוש אין לו שום שייכות גם על עצמותו כי אינו נחשב בעיניו לכלום. ובהיות כן אפשר לומר דהשעבוד ארבעה מלכיות המה לתועלת הזה שימצאו בינינו הארבעה מדרגות הנ"ל ישרים צדיקים חסידים קדושים. ומעתה יש מעט להבין למה הראה הקב"ה את המאוחר היינו השעבוד ד' מלכיות קודם גלות מצרים. דהנה בספר גבורת ה' הביא המדרש שוחר טוב על הפסוק ויוציא אתכם מכור הברזל וגו' לקחת לו גוי מקרב גוי. כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור. כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים. וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטה כך הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. ע"כ. הרי מתחלה אמר המדרש אשר אנחנו היינו במצרים כמו זהב בתוך הכור. והזהב בתוך הכור נותן הזהבי לתוך הכור לצרפו. כמו כן נתן הקב"ה אותנו בתוך כור מצרים לצרף אותנו ואח"כ מדמה אותנו לעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והיינו ששם בגלות מצרים נתהוה הויות שלנו כמו העובר במעי אמו. והנה העובר כשנולד עדיין אין לו שום שלימות רק שהוא מוכן שיהיה לו השלימות כל אחד מה שהוא השלימות שלו. והנה אנחנו ב"י השלימות הוא ארבעה מדרגות הנ"ל וע"י גלות מצרים נתהוה אנחנו שנוכל להיות בינינו הארבעה מדרגות ע"י השעבוד ד' מלכיות. אבל אם לא היה הגלות מצרים מקודם לא היה באפשרי למצוא בינינו הארבעה מדרגות הנ"ל ועתה הגלות מצרים היתה הכנה להכשיר אותנו שנבא לתכלית גדול ע"י השעבוד ד' מלכיות. לכן הראה הקב"ה מתחלה לאברהם אע"ה לבשרו התכלית הטוב שיעשה עם זרעו על ידי השעבוד ד' מלכיות. אך מהיכן נהיה נכשרים לזה התכלית הטוב ע"ז אמר הקב"ה אליו שיעשה אותנו נכשרים לזה התכלית הטוב על ידי גלות מצרים ואז יהיה הלידה שלנו שנהיה מוכשרים לזה. ומעתה אברהם אע"ה שמח שמחה גדולה על הבשורה הזאת ולא התפלל ע"ז כי אדרבה שמח שמחה גדולה. והנה המדרש לסדר לך איתא אמר לו אף אני בשעבוד אמר לו ואתה תבא אל אבותיך בשלום. והיינו כששמע אאע"ה הטובה הזאת והתכלית הגדול ע"י הגלות ביקש מהקב"ה שגם הוא יהיה בשעבוד למען גם הוא יבא לתכלית הטוב הזה ע"ז השיב לו הקב"ה שהוא אין צריך לזה ומעתה הרבה יש לנו לשמוח בהגיענו לליל פסח לספר יציאת מצרים ולאכול מצה ומרור. אשר הקב"ה חפץ בנו אשר אנחנו נתקן כל העולמות ע"י הארבעה מדרגות וע"ז תקנו חז"ל ארבע כוסות נגד הארבעה מלכיות כי יש לנו לשמוח על השעבוד ד' מלכיות אשר על ידי זה נבא לארבעה מדרגות הנ"ל. וגם תקנו לישב בהסיבה דרך חירות כי זה הוא עיקר החירות שלנו במה שע"י השעבוד ד' מלכיות נפרשים אנחנו מעניני עוה"ז והגשמיים כמו שאנחנו אומרים בתפלת ערבית ויוציא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולה והיינו שיש לנו חירות מעולם הזה לזאת סדרו לנו לומר בלילה לרמוז אף שאנחנו בגלות שהיא דומה ללילה אף על פי כן אנו אומרים זאת שהוציאנו לחירות עולם. ועל פי זה אפשר לפרש הפיסקא בהגדה ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו וגו' והפיסקא הזאת קשה להבין וכי הקדוש ברוך הוא לא ישמור הבטחתו. וגם מה שאמר עוד ברוך הוא וגם מה שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ. אכן לפי הנ"ל כך הוא הפירוש שאנחנו מברכים להקדוש ב"ה גם על מה שהיינו בגלות מצרים וגם על הגלות של עכשיו והיינו שאנו מברכים במה ששומר הבטחתו לישראל אשר משגיח עלינו למען נבא לתכלית גדול ועל זה מפרש ברוך הוא והיינו כי ידוע אשר בעת אשר אנחנו בגלות נראה בעינינו אשר הקדוש ברוך הוא הוא בהסתר פנים מאתנו. ועל זה אנו אומרים ברוך הוא אף בעת שדומה לנו שהוא בהסתר על זה עצמו אנו מברכין אותו. והטעם לזה שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ לעשות והיינו דמה שהניח הקב"ה אותנו בגלות ובשעבוד הוא רק שחשב את הקץ והתכלית הטוב שיוצמח לנו כמה שנאמר לאברהם אבינו ידוע תדע וגו'. והנה בודאי לאברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו בודאי גילה לו רק טוב מה שיעשה עמנו להיטיב עמנו על ידי הגליות אשר נזכה ע"י הגליות למדרגות גדולות מאד יה"ר שנזכה במהרה לכל זה: