אור ברסלב
דברי יהושע (פריידין) דרוש לשבת הגדול

דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין

דרוש לשבת הגדול

לפורים

שנת בא ששון

אשר דרשתי בשבת שלפני שבת הגדול שהיה אז ערב פסח. ואמרתי למה קורין השבת הזה שבת פנויה. ואמרתי יען ארבעה שבתות היינו קורין כל שבת פרשה אחת מארבע פרשיות. והנה הארבע פרשיות שאנו קורין הוא לתכלית על חג הפסח שבא אלינו. ולזאת שהיה לנו התכלית הזה אנחנו דומים לפנויה כמו פנויה צריכה להיות תחת רשות בעל כי זאת היא תכלית בריאתה כמו כן אנחנו בני ישראל צריכים להיות רק תחת הרשות של הקב"ה ובלילה של חג הפסח זכינו לזה כי חז"ל אסרו לאכול בערב פסח מצה ואמרו כל האוכל מצה בערב פסח כבועל ארוסתו בבית חמיו. הרי דבריהם הקדושים מדמים ליל הפסח כנישואין. כמו דאיתא בזוהר הקדוש ובספרי קדושים אשר בליל פסח בא שפע קדושה מהקב"ה אלינו. ולזאת נקרא חג פסח בהתוה"ק שבת (ממחרת השבת וכו') והוא כמו בשבת בא הקדושה מן השמים כמו כן בחג הפסח בא שפע קדושה מן השמים. והיינו כמו בליל יציאת מצרים נתגלה קדושת הקב"ה בעצמו ובכבודו כמו כן בכל ליל פסח זכינו לקדושה ולזאת הסימנים של ליל הפסח קדש ורחץ כרפס וכו' והיינו מי שרוצה לבא לידי מעלת קדושה צריך תחלה לרחוץ ולנקות עצמו מכל סיג אבל בליל פסח בא הקדושה אלינו מהתגלות הקדושה מן השמים. ואח"כ רחץ היינו בזאת הקדושה נרחוץ ולנקות אותנו. ואח"כ אוכלין כרפס. והיינו להראות אשר אכילתנו אינו כמדרגת אכילת בהמה רק במדרגה טובה כאשר ראוי לנו בני ישראל והיינו כרפס הוא ירק בטיבול במי מלח. והנה ירק הוא מאכל בהמה. אבל אנחנו אוכלים המאכל ונותנים באכילתנו טעם טוב היינו שאין אנו אוכלים המאכלים בגשמיות וזה הוא הטיבול במי מלח כי ידוע אשר המלח נותן טעם כמו כן אנחנו נותנים טעם בכל אכילתנו ועשייתנו כמו כן אנחנו מצפים קודם חג הפסח על ליל חג הפסח אשר הקב"ה מתקרב אלינו בקדושתו ואנחנו נתקרבו גם כן אל הקב"ה לעבוד אותו כאשר רק זה הוא תכלית בריאתנו. והנה בליל חג הפסח לבד אשר צריכין בכל יום לזכור יציאת מצרים אך בלילה הזו היא מצוה מיוחדת לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. וגם כמה וכמה מצות הכתובים בתורה נכתב בהתורה אשר נזכור יציאת מצרים בשמירת שבת ועוד כמה מצות נזכר יציאת מצרים. והנה בודאי אין זה בפשטות היינו הטובה שעשה הקב"ה עמנו שהוציאנו מעבדות לחירות הלא מה שהיינו בגלות במצרים גם כן היה מהקב"ה כאשר אמר לאברהם אבינו ידוע תדע וכו'. וגם היום גם כן אנחנו בגלות. אין צורך להאריך אשר בודאי אין כל זה בפשטות. ונראה לפי קוצר דעתי מעט להבין כי גם זאת למה נקרא יציאת מצרים ובתורה כמה פעמים כתיב לשון יציאה אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכן המוציא אתכם וכו' ולמה לא נקרא גאולת מצרים. והנה נראה דהנה חז"ל קבעו לנו ברכה על הלחם המוציא לחם מן הארץ בשביל חשיבות הלחם אשר הוא סועד הלב ככתוב ולחם לבב אנוש יסעד הרי הלחם נקרא יציאה מהארץ וכמו עלינו נקראת יציאה מארץ מצרים הרי שיציאתנו מארץ מצרים הוא דומה ליציאת לחם מן הארץ הרי שיש דמיון ומאיזה צד הוא דומה יציאת מצרים ליציאת לחם מן הארץ זאת נוכל לידע מהמדרש שוחר טוב (הובא בספר גבורות ה') ויוציא אתכם מכור הברזל כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים וכשם שהעובר נתון בתוך מעי של בהמה והרועה נותן ידו ושומטו כך הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי ע"כ. הרי כמו שהעובר נתהוה בתוך מעי הבהמה כמו כן אנחנו נתהוו כבריאה חדשה בקרב המצרים וכמו שהחשיבות הלחם הוא יען אשר הגרעיני תבואה היו נזרעים בהארץ והארץ היתה פועלת בהגרעין עד שנעשה נרקב ואח"כ צמחו הגרעיני התבואה אשר מהתבואה נעשה לחם אשר סועד הלב וזה הכח של הלחם הוא מהארץ אשר הגרעיני תבואה היו נזרעים בהארץ. והנה הלחם נעשה ע"י המים שנותנים בהקמח. וע"י האש חום התנור כמו כן אנחנו יען היינו בקרב המצרים והמצרים פעלו בנו בשעבוד ובעינוי והמצרים היו חומריים ביותר מכל האומות בשר חמורים בשרם לזאת היו המצריים דומה לאדמה ואנחנו כגרעינים בתוך האדמה לזריעה לזאת נתהווה אנחנו כבריאה חדשה כמו העובר במעי הבהמה וכמו הגרעינים שצמחו מהאדמה וכמו הלחם נעשה ע"י מים ואש התנור ועל ידי שנוי נעשה מדרגת ומעלת לחם אשר הוא סועד הלב כמו כן אנחנו השגנו מדרגה ממה שהיינו במצרים אשר ע"י זה זכינו לקבלת התוה"ק והתורה נמשלה למים ולאש וכאשר נקיים התורה הקדושה שנמשלה למים ואש נהיה במדרגה גדולה אשר אנחנו נהיה סועדים את העולם. ולזאת נזכר יציאת מצרים בכמה וכמה מצות. והוא למשל שבת אשר נתן לנו הקב"ה וידוע קדושת שבת אשר הקב"ה קידש את השבת ורק לנו נתן הקב"ה השבת והנכרי ששבת חייב מיתה. ואמרו הקדושים הטעם כי אסור להשתמש בשרביטו של מלך ובנו של המלך מותר להשתמש בשרביטו של אביו ויום השבת הקדוש אסור להנכרי רק אנחנו כבנים למקום לזאת זכינו ליתן לנו השבת ולזאת נזכר יציאת מצרים אשר בשביל יציאת מצרים זכינו לשבת קודש וכן בכל המצות אשר נזכר יציאת מצרים היינו כי בשביל יציאת מצרים זכינו לאלה המצות וכן בפרשת ציצית למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים וכו' אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים היינו אשר צוה אותנו לעשות כל המצות ושנהיה קדושים ולא יהיה תמיה בעינינו איך אנחנו בשר ודם נהיה קדושים לזאת אמר הקב"ה אני אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים והשגתם המדרגה הזו שתוכלו להיות קדושים. ובזה נבין בטוב מה שאנו אומרים בהגדה ויעקב ובניו ירדו מצרים ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקב"ה חשב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם ואחרי כן יצאו וגו' והיינו שאנו משבחים להקב"ה גם בזה אשר שמר הבטחתו שנהיה בעבדות ובענוי במצרים ברוך הוא והיינו כי בעת שהיה לנו העבדות והענוי היה דומה לנו אשר הקב"ה מסתיר פנים מאתנו. והוא כנסתר מאתנו גם על זה ברוך הוא שהקב"ה חשב רק הקץ לעשות היינו שהעבדות והענוי במצרים היה לנו לקץ ותכלית הטוב שנהיה מוכשרים לתורה ומצות ושנהיה קדושים כמה שאמר לאברהם אבינו כי גר וגו'. והיינו על מה שאמר אברהם אבינו במה אדע כי אירשנה והיינו שאמר במה אדע אשר בניי יהיו מוכשרים לירושת ארץ הקדושה ע"ז אמר לו הקב"ה שנהיה בעבדות ובענוי בארץ לא להם ועל ידי העבדות והענוי נהיה מוכשרים לתורה ולמצות ולקדושת ארץ הקדושה (ועוד כתבתי בפרשת לך לך). ועל זה אנו אומרים בתחלה עבדים היינו במצרים היינו שהעבדות היה לנו לתכלית גדול דאלו לא הוציא הקב"ה וגו' היינו שבבחינת קדוש הוציאנו כי גם אנחנו נוכל להיות קדושים:

תוכן העניינים

דברי יהושע (פריידין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה