דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת נח
אות טו)
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו וכו' מה כתיב למעלה מן הענין אמחה את האדם כו' ולהבין הסמיכות נראה עפ"מ דאיתא במדרש אמחה את האדם אשר בראתי ע"פ האדמה מאדם ועד בהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה ותי' לפי שכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם ואם אדם כלה מה תועלת באלו ואיתא ב' דעות אי התחתונים חשובים מעליונים ובשביל התחתונים נברא העולם או עליונים חשובים מתחתונים ובשביל עליונים נברא העולם ואי' ברש"י אלה תולדות נח נח איש צדיק ללמדך שמעשיהם של צדיקים אלו תולדותם ופשוט דקשה לרש"י דהתחיל בתולדות נח וסיים בנח עצמו לכך פי' דמעשיהם של צדיקים אלו תולדותם רק צריך להבין מנ"ל לרש"י סייעתא לזה ונראה עפ"י הידוע דכל מצוה שאדם עושה נברא מלאך ושפיר נקרא תולדות ולפ"ז ממילא מוכח דאדם חשוב ממלאך לפי שחיותו של מלאך תלוי באדם שע"י מצותיו נבראו מלאכים ומעתה א"ש הסמיכות ויאמר ד' אמחה את האדם כו' מאדם ועד בהמה וקשה קו' המדרש בהמה מה חטאה וצ"ל כפירושם דהכל נברא בשביל האדם אך מנ"ל דתחתונים חשובים מעליונים לכך מתחיל אלה תולדות נח נח איש צדיק וקשה קו' רש"י דפתח בתולדות נח וסיים בנח עצמו וצ"ל כפירושו שמעשיהן של צדיקים אלו תולדותם ומנ"ל זאת וצ"ל משום דכל מצוה שאדם עושה נברא מלאך ומוכח מזה דתחתונים חשובים מעליונים כנ"ל ובשביל התחתונים נברא העולם לכך קאמר שפיר מאדם עד בהמה כתי' המדרש דאם האדם כלה מה תועלת באלו והבן:
אות טז)
בפסוק ונח מצא חן בעיני ה' וסמיך ליה אלה תולדות נח ולקשר הסמיכות נראה בפשיטות עפ"ד המפורשים מה הוא החן שיש לנח שכתוב בו ונח מצא חן ותי' דמצינו בכ"מ דצדיק נתפס בעון הדור אבל נח לא הי' נתפס וזה הוא החן וצריך להבין באמת למה עשה הקב"ה זאת וצ"ל שגלוי וידוע לפני הקב"ה שמנח יצא זרע טוב והשתא א"ש ונח מצא חן בעיני ה' ומהו החן שלא נתפס בעון הדור וקשה למה לא לכך סמך אלה תולדות נח פי' שהי' לו בנים צדיקים וזרע צדיקים נמלט:
אות יז)
במדרש נח הי' עסוק בבנין התיבה ק"כ שנים והי' בני דורו אומרים מה לך זאת אמר להם כן אמר מארי דעלמא דהוא מייתי מבולא על עלמא א"ל לא אתי' מבולא על עלמא ואי אתי' לא אתי' אלא על ביתא דמתושלח כיון שמת משותלח א"ל הא לא אתי' מבולא אלא על ביתי' דהאי גברא נח. ותמוה דאפי' אם היו פושעים ולא האמינו בשכר ועונש עכ"פ מהיכי תיתי יבא מבול על נח ולא עליהם ונראה עפ"ד הגמ' ב"ב דט"ז אמר איוב יכולני לפטור כל העולם כלו מדינה של גיהנם אמר רבש"ע בראת רשעים בראת צדיקים וכו' לא הי' לך לברוא את יצה"ר והשיב הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין כדאמרינן בקידושין אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד ואיתא בסנהדרין ד' נ"ט בן נח שלמד תורה חייב מיתה שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה מלמד שירושה הוא לנו נמצא ב"נ שלמד תורה חייב משום גזל דכתיב לנו מורשה ולא לב"נ ואי' במדרש ע"פ מן הבהמה הטהורה מלמד שלמד נח תורה ולפ"ז א"ש דנח בנה התיבה ק"כ שנים ואמר אתי מבול לעלמא ואמרו לי' לא אתי' מבול לעלמא הכוונה דאף אם אנחנו חוטאים יש לנו תירץ הנ"ל בראת יצה"ר ולא שייך בראתי תורה תבלין דהא הם ב"נ וב"נ שלמד תורה חייב מיתה מכח גזל שב"נ מצוה על הגזל וממילא אין להם תבלין וע"ז שפיר סיימו ואי אתי' לא אתי' אלא על ביתי' דמשותלח ונח היינו שלמדו תורה ויש להם תבלין ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואין להם תי' בראת יצה"ר דהא יש להם תבלין. ובזה יומתק פירש"י על הפסוק קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם ופירש"י לא נחתם גז"ד אלא על הגזל והוא תמוה ולפי האמור א"ש דאי ל"ה גוזלים הי' להם תי' הנ"ל בראת יצה"ר ואין להם תורה תבלין דהא ב"נ שלמד תורה חייב מיתה משום גזל משא"כ השתא דגוזלים שאר דברים ונסתר התי' שלא למדו תורה משום גזל דהא לא השגיחו ע"ז ולכן פירש"י לא נחתם גז"ד אלא על הגזל ודוק:
אות יח)
ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם. ודברים אלו אין להם המשך. ונראה לפרש עפ"ד המדרש דכ' שם גזל פחות משו"פ או חמס פחות משו"פ פטור וכך הי' אנשי דור המבול עושין שכל א' וא' נטל פחות משו"פ כדי שלא יוכל להוציאן בדין ואיתא אם אין דין למטה יש דין למעלה והשתא א"ש קץ כל בשר בא לפני וקשה למה דוקא לפני ולא לפני ב"ד של מטה לכך בא כמתרץ כי מלאה הארץ חמס ר"ל שכל א' נטל פחות משו"פ א"כ אין דין למטה ולכך בא לפני והבן:
אות יט)
ותבא אליו היונה וכו' ובמדרש תנא מהיכן הביא' מהר המשחה שהי' שם אילן ותמו' מה בעי המדר' בזה דקאמ' תנא וכו' ונראה דאית' בעירובין דף י"ח למה הביאה עלה זית שהיא מר אמרה יונה לפני הקב"ה מוטב יהי' מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ולא יהי' מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם. אך עדיין קשה למה הביאה עלה ולא פרי גופא אך י"ל עפ"מ דאמרי' בחולין ד"ז אין הקב"ה מביא תקלה על בהמתן של צדיקים וראי' מחמורו דר"פ ב"י וזה ידוע דהר המשחה הי' בא"י לכך לא היתה יכולה להביא פרי גופא דהא חייבת במעשר ואין הקב"ה מביא תקלה ע"י כנ"ל והשתא א"ש והנה עלה זית טרף בפיה קשה למה עלה דוקא ולא פרי וצ"ל משום מעשר וקשה הא בחו"ל פטורה ממעשר לכך בא המדרש כמתרץ תנא מהיכן הביאה מהר המשחה שהוא בא"י לכך הביאה דוקא עלה ולא פרי כנ"ל ודוק: