אור ברסלב
דברי יהונתן פרשת משפטים

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

פרשת משפטים

פרשת יתרו

אות מה)

בש"ס ב"מ דנ"ח. אין נשבעין על הקרקעות ועל הקדשות ש"ח אינו נשבע עליהן ש"ש אינו משלם ורמינהו השוכר לשמור את הפרה שוכרו לימים אין נותנין לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו שוכרו לשבוע יש לו שכר שבת לפיכך אחריות שבת עליו קתני מיהת אחריות שבת עליו וכו' ומשני להפסיד שכרו ופריך אימא רישא וכו' ומשני בשקנו מידו עייש"ה ולכאורה תמוה אמאי לא משני הש"ס מיד בשקנו מידו דאי להפסיד שכרו אימא רישא אין אחריות וכו' ונראה ליישב ולומר דהש"ס הוצרך להני ב' תי' דהנה התוס' והרמב"ם מחולקים דלהרמב"ם אע"פ שש"ח אינו נשבע אבל אם פשע במזיד חייב לשלם מדין מזיק ותוס' ס"ל אפי' פשע אינו חייב לשלם והוכיחו כן מדמקשה הש"ס מברייתא הנ"ל ולוקמי בפשיעה א"ו דבפשיעה נמי פטור. והקשה הש"ך בחו"מ סימן ס"ו דלמא לעולם בפשיעה חייב והא דלא מוקי הברייתא בכה"ג משום דברישא קתני לפיכך אין אחריות וכו' ואי איירי בפשיעה אפי' ל"ה ש"ש רק ש"ח חייב בפשיעה עיי"ש. ונ"ל דאיתא לקמן דצ"ג ע"ב מאי הו"ל למיעבד הי"ל לקדם ברועים ומקלות א"ה מאי אירי' ש"ש אפי' ש"ח נמי וכו' עיי"ש עד סוף כל הסוגי' ולפ"ז הוכיחו התוס' שפיר דע"כ בפשיעה נמי פטור דאי בפשיעה חייב קשה לוקמי הברייתא בכה"ג שהי' ש"ח והי' יכול להציל ברועים ומקלות רק בשכר לכך ברישא דאינו רק ש"ח וא"צ להוציא הוצאות להציל לא מיקרי פושע לכך אין אחריות שבת עליו אבל בסיפא דנוטל שכר שבת והוי ש"ש ומיקרי פושע אי לא קידם אפי' בשכר א"ו מוכח דאפי' בפשיעה פטור אמנם י"ל קו' התוס' דאפי' הרמב"ם דמחייב בפשיעה היינו מתורת מזיק ובהקדש מזיק פטור דכתיב כי יאכל פרט למזיק ולכך ל"מ לשנוי' האי ברייתא דהקדישות בפשיעה וז"פ. והנה יש להקשות מאי פריך הש"ס אי להפסיד שכרו אימא רישא לפיכך אין אחריות וכו' דלמא ה"פ שוכרו לשבוע יש לו שכר שבת לפיכך אחריות שבת עליו פי' ומפסיד שכרו של כל השבוע אבל ברישא שוכרו לימים אין אחריות שבת עליו היינו דאינו מפסיד שכרו של כל השבוע מיהו ז"א דאי חייב מתורת שומרים מהכ"ת יפסיד שכרו של כל השבוע הא כל השבוע שמר כראוי אמנם לשיטת הרמב"ם דחייב מתורת מזיק דינא הוא שיפסיד שכרו של כל השבוע אך ז"א דלהרמב"ם בלא"ה פטור דמזיק בהקדש פטור והנה הרמב"ם פסק אע"ג דמזיק בהקדש פטור מ"מ אי תפס הגזבר לא מפקינן מיני' ולפ"ז הדקל"ד אי בפשיעה חייב לוקמי הברייתא בכה"ג שוכרו לשבוע יש לו שכר שבת לפיכך אם לא הציל בשכר חייב היינו דאין נותנין לו שכר של כל השבוע מתורת מזיק והנה המפורשים הקשו מאי משני הש"ס בשקנו מידו ת"ל דשמירת שומרים הוי אסמכתא ול"ש קנין ותי' דרחמנא אפקי' מדין אסמכתא. אך כל זה א"א דחייב מתורת שומרים אבל אי חייב מתורת מזיק הקו' הנ"ל במק"ע ולפ"ז א"ש דאי הוי משני רק בשקנו מידו הוי ניחא רק אי חייב מדין שומר אבל אי חייב מדין מזיק קשה הא הוי אסמכתא ואי הוי משני רק להפסיד שכרו הי' קשה תינח אי חייב מתורת מזיק דין הוא שיפסיד שכר כל השבוע אבל אי חייב מתורת שומרים מהכ"ת יפסיד שכר כל שבוע להכי הוצרך הש"ס להני ב' תי' אם כן ממנ"פ אי חייב בתורת מזיק דין הוא להפסיד שכר כל השבוע ואי מתורת שומרי' הא קנו מידו כנ"ל ודוק:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה