דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת חיי שרה
אות כה)
במדרש לא לנבונים עושר ולא ליודעים חן לא לנבונים עושר זה אברהם אע"פ שאומרים לו נשיא אלהים אתה בתוכנו אפ"ה אמר תנו לי אחוזת קבר ולא ליודעים חן זו שרה שאמרה גרש את האמה הזאת וכו' וירע הדבר בעיני אברהם ותמוה איך תליא זב"ז. ונראה ליישב בהקדם קו' הכ"מ על המ"מ שכ' על הרמב"ם פ"א מאישות שפסק כל הנושא פלגשים בלא כתובה וקדושין עובר על לא תהי' קדשה וקשה הא אמרי' בש"ס ב"מ אר"י א"ר דוד נשא פלגשים בלא כתובה דכתיב ויקח דוד פלגשים על נשיו מאי פלגשים ומאי נשים אלא נשים בכתובה וקדושין ופלגשים בלא כתובה וקדושין ומשני אפשר דגירסת רבינו הי' בלא כתובה אבל קדושין בעי והקשה הכ"מ הא הרמב"ם פ' לקמן בפ"ד מה' מלכים דהדיוט אסור בפלגשים אבל מלך שרי לישא פלגשים וא"כ לק"מ מדוד דמלך הי'. ונראה דהרמב"ן הקשה אם מה"ת אסור להדיוט ליקח פלגשים והוא בכלל לא תהי' קדשה ומנ"ל היתר למלך ותי' דכתיב בנותיכם יהי' לרקחת ולטבחת ודרש המדרש דזהו פלגשים ולישנא מעליא נקיט וכן מורה לשון הרמב"ם בפ"ד מה' מלכים שכ' ויש לו לעשות הפלגשים טבחות כו' דכתיב ואת בנותיכם כו' ש"מ דמותר אך התינח א"א כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו אבל א"א מלך אסור בו קושי' הרמב"ן במק"ע. והשתא א"ש דודאי הרמב"ם ס"ל כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו ולכך מותר לישא פלגשים אך רב ס"ל דמלך אסור בו ושפיר מקשה המ"מ אליבא דרב דס"ל דאין חילוק בין מלך להדיוט הא כתיב וכו' ומשני שפיר אפשר דגירסת רבינו הי' אליבא דרב כנ"ל בלא כתובה אבל קדושין בעי וא"כ לא נעלם מהמ"מ דברי הרמב"ם דלקמן. ואיתא ברש"י חומש פלגשים חסר כתיב נשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה וידוע דבן זונה אינו יורש כדין בנים ממש ואיתא במפורשים נשיא אלהים אתה בתוכנו פי' מלך ממילא בהא תליא א"א מלך אסור בו הוי ישמעאל בן זונה ולכך כדין עשתה שרה שאמרה גרש את האמה הזאת אבל א"א כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו קשה על שרה למה אמרה גרש את האמה א"ו מוכח דמלך אסור בו והשתא א"ש בל"ז לא מצי לפרש ולא ליודעים חן זו שרה שאמרה גרש האמה ז"א דדילמא כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו וא"כ באמת שלא כדין אמרה שרה גרש וכו' אבל השתא דאמר לא לנבונים עושר זה אברהם דאמר תנו לי אחוזת קבר ומוכח דמלך אסור בו וכדין עשתה שרה שאמרה גרש דהוי בן זונה ואפ"ה וירע בעיני אברהם ע"כ קאמר שפיר ולא ליודעים חן כנ"ל ודו"ק: