דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
לפרשת וירא ולפסח
אות כד)
בפסחים דף ד' מכדי בין לר"מ ובין לר"י שא חמץ אינו אסור אלא משש שעות ולמעלה וניבדק בשית וכ"ת זריזין מקדימין למצות נבדוק מצפרא דכתיב וביום השמיני וכו' ותני' כל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין וכו' עיי"ש. והקשו המפורשים מאיזה קרא קא פריך אי מוישכם דעקדה דילמא ה"ט דלא הלך קודם צפרא משום דלעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב ואי מקרא דסדום דכתיב וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם דבזה ל"ש דיצא בכ"ט דהא הי' במקום שבקי ורגיל הרי מזה ג"כ לא מוכח מידי דהא ילפינן מהאי קרא בברכות דכ"ו דאברהם תיקן תפלת שחרית מדכתיב וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה דכתיב ויעמוד פנחס ויפלל ולכך לא מצי להקדים טפי מצפרא דלא יכול להתפלל שחרית בלילה אבל לעולם י"ל דזריזות הוא קודם צפרא. ונראה ליישב דבלא"ה יש להקשות בברכות דיליף מהאי קרא דאברהם תיקן שחרית ממ"נ היכי מוכח מיני' אי ס"ל לש"ס דוישכם הוא פי' תפלה א"כ למה צריך תו לאתוי' קרא דויעמוד פנחס ויפלל הא עיקר הלימוד מתיבת וישכם ואי ס"ל דמוישכם לא מוכח מידי רק מתיבת עמד ולכך מייתי קרא דויעמוד פנחס ויפלל הרי מזה ג"כ ליכא הוכחה דאשר עמד פירושו עמד מאתמול בערב כדמצינו באמת שעמד שם מאתמול דכתיב ואברהם עומד עליהם לשלחם ויבואו סדומה והי' בערב וכתיב ואברהם עודנו עומד לפני ה' א"כ אדרבה מוכח מזה דאברהם תיקן תפלת ערבית ולא שחרית. ונראה דהרמב"ם פ' בה' תפנה דמדאורייתא חייב אדם להתפלל פעם א' בתוך כ"ד שעות בלא תיקון אבות וזמן תפלה אינו קבוע מן התורה רק דאבות תיקנו ג' זמנים שחרית מנחה ערבית והנה לפ"ז א"א דזריזות הוא רק מצפרא אם האיר היום חל עליו מצות תפלה מה"ת דהא זריזין מקדימין אך כ"ז אם לא התפלל כבר ערבית אבל אם התפלל ערבית כבר יצא ידי תורה ואין עליו חיוב רק מתקנת אבות. והשתא א"ש דודאי מוכח ממלת וישכם דלמה השכים א"ו לתפלה ומוכח דתפלת שחרית תיקן רק דהי' מקום לדחות מנ"ל דהוא תיקן דילמא לא התפלל ערבית ועכשיו התפלל תפלה המוטלת עליו מה"ת והתפלל בשחרית משום דזריזין מקדימין למצות וזריזות אינו רק מהשכמה לכך מייתי קרא אשר עמד שם וכו' דאיירי בערבית כמש"ל ואין עמידה אלא תפלה הרי דכבר התפלל ערבית ויצא ידי חובת התורה ולמה התפלל עוד הפעם בבוקר א"ו דאברהם תיקן תפלת שחרית. אמנם הא תינח א"א דהזריזות אינו אלא מצפרא אבל א"א דזריזות הוא טפי מצפרא הדקול"ד למ"ל הקרא אשר עמד כו' הרי מוישכם לחוד נמי מוכח דאברהם תיקן תפלת שחרית וא"ל דילמא התפלל תפלה המוטלת עליו מה"ת ז"א דאברהם בודאי הי' מן הזריזין ולמה המתין עד צפרא ולא התפלל מקודם צפרא בזריזות א"ו דכבר התפלל תפלה דאו' מקודם בזריזות והשתא התפלל מה שתיקן בעצמו וא"כ גם בלא קרא אשר עמד מוכח דתיקן תפלת שחרית אלא ע"כ דזריזות הוא רק מצפרא ולא מקודם לכך שפיר מייתי הקרא אשר עמד שם כנ"ל. ומעתה א"ש נמי הגמ' דפסחים הנ"ל וניבדק מצפרא דזריזות ל"ה טפי מצפרא דכתיב וישכם אברהם בבוקר הכוונה מקרא דסדום דכתיב אל המקום אשר עמד שם ואי ס"ד דזריזות הוא לפני צפרא קשה קו' הנ"ל דהא אברהם הי' בודאי מן הזריזין ובודאי התפלל כבר תפלה דאורייתא בזריזות והשתא התפלל בשחרית מה שתיקן בעצמו ולמ"ל אשר עמד שם הא מוישכם לחוד נמי מוכח דתיקן תפלת שחרית אע"כ מוכח דזריזות אינו אלא מצפרא כנ"ל והשתא שפיר מוישכם לחוד לא מוכח דדילמא התפלל תפלה המוטלת עליו מה"ת לכך איצטרך קרא אשר עמד שם להורות דאברהם תיקן תפלת שחרית כנ"ל ודו"ק: