אור ברסלב
דברי יהונתן לפרשת לך לך ולמילה

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

לפרשת לך לך ולמילה

לפרשת לך לך ולסוכות

אות כב)

בש"ס ע"ז דכ"ז אתמר מנין למילה בגוי שהיא פסולה דרו בר פפא משמי' דרב אמר אמרה תורה ואתה את בריתי תשמור ור"י אמר המול ימול וכו' מאי בינייהו ומסיק א"ב אשה למ"ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היא ולמ"ד המול ימול איכא ומקשה הש"ס מי איכא למ"ד אשה לא והכתיב ותקח צפורה צור כו' ומשני קרי ותקח ע"י שליח ואבע"א אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרי'. והקשה התוס' לרב דאמר אשה אינה כשרה למול א"כ בפ"ק דקדושין דמצריך אותו ולא אותה להורות שאינה חייבת למול למה לי הא בלא"ה אינה כשרה למול. ונראה לתרץ קו' התוס' דבלא"ה יש לדקדק למה לא מקשה הש"ס בפ"ק דקדושין מהאי קרא דצפורה כמו הכא וצ"ל דהייתי אומר דהא דממעטינן מאותו ולא אותה היינו דאשה אינה חייבת למול את בנה כמו האיש אבל הרשות בידה ולא פסולה ולכך לק"מ מצפורה דהיא עשתה זאת מרצונה אבל הכא מקשה שפיר דע"כ מוכח דפסולה לגמרי דאל"כ רק דהקרא בא להורות דאינה חייבת למול זה כבר ממעטינן מאותו ולא אותה ולמ"ל קרא ואתה את בריתי תשמור אלא ע"כ מוכח דפסולה לגמרי למול וא"כ מקשה שפיר מצפורה. וממילא מיושב קו' התוס' הנ"ל דבלא קרא דאותו ולא אותה לא הי' מוכח דאשה פסולה למול דלא הוי ממעטינן מואתה את בריתי תשמור רק דאינה חייבת למול כמו האיש אבל אם רצונה למול רשאי לכך איצטרך אותו ולא אותה למעט דאשה אינה חייבת למול והשתא ע"כ ממעטינן מואתה את בריתי תשמור דאשה פסולה לגמרי. ואל תשיבני הרי מהאי קרא ממעטינן נמי גוי ובגוי ל"ש לומר כן דממעטי' רק לענין שאינו מחויב ז"א די"ל דהא דממעטי' גוי מהאי קרא היינו לפי האמת דכתיב אותו כו' וממעטי' מואתה את בריתי באשה נמי לפסול לגמרי וק"ל:

אות כג)

ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו במדרש ע"ז הפסוק איתא לעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים ואחר שיאכלו וישתו יתן כוס של ברכה לברך ויאמר אברהם אין אני ראוי לברך לפי שיצא ממני ישמעאל וכו' עד שיתן לדוד ויאמר לי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. ותמוה למה לא נתן לדוד מיד. ונראה ליישב והסגנון יהי' כך דמחמת שאברהם אינו יכול לברך לכך יכול דוד לברך אבל אם נתנו לדוד מיד ל"ה יכול לברך משום חטא דהריגת אורי' עפ"מ דאיתא בע"ז דכ"ד ע"א פלוגתא אי יתרו קודם מ"ת בא או לאחר מ"ת בא והקשה התוס' למ"ד לאחר מ"ת הוי א"כ צפורה אשת משה לא באה אלא לאחר מ"ת ותקשי על הא דאמרי' בפ' הבא על יבמתו דס"ב ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו וקחשיב פירש מן האשה ומאי קאמר הא לא היתה צפורה עמו ולכאורה יש להבין במאי פליגי ונראה דהני תנאי כהני תנאי דאיתא פלוגתא במס' יבמות דס"א ע"ב דב"ה סוברים שמי שאין לו בן ובת אינו מקיים מצות פו"ר וב"ש סברי אע"פ שאין לו בת רק בן יצא. ויש להקשות לב"ה איך הסכים הקב"ה עם משה לפרוש מאשתו הרי לא הי' לו בת אלא ע"כ צ"ל דס"ל לב"ה דיתרו לאחר מ"ת בא נמצא דבאותו שעה שאמר לו הקב"ה ואתה פה עמוד עמדי עדיין לא היתה צפורה אצלו וב"ש סברי כאידך מ"ד ואיתא פלוגתא בש"ס זבחים קט"ז ח"א ב"נ מקריבין עולות ולא שלמים וח"א שלמים ועולות ומקשה הש"ס למ"ד עולות ולא שלמים הא כתיב ויקח יתרו עולה וזבחים ופירש"י עולות כמשמעו זבחים אלו שלמים הרי דהקריב נמי שלמים הניחא למ"ד יתרו לאחר מ"ת בא ולא הי' באותו זמן ב"נ אלא למ"ד יתרו קודם מ"ת בא מא"ל ומשני דאותו מ"ד דס"ל קודם מ"ת בא ס"ל כמ"ד ב"נ מקריב שלמים. כלל העולה למ"ד יתרו קודם מ"ת בא ב"נ מקריב שלמים ולמ"ד אחר מ"ת בא ב"נ מקריב עולות ולא שלמים ואיתא במפורשים ב' טעמים למה נענש איוב טעם א' משום שהקריב עולות ולא שלמים ועולה היא כולה כליל ולא נתן חלק לסט"א ולכך קטרגו עליו להביא עליו יסורים. טעם ב' כ' כדי לתקן חטא של תרח שעבד ע"ז ואיוב הי' גלגול תרח נמצא דלטעם הראשון דלכך נענש איוב משום שלא הקריב שלמים ע"כ צ"ל דב"נ מקריב שלמים ולטעם ב' י"ל דב"נ אינו מקריב שלמים רק הי מינייהו מוכח ולכאורה י"ל דמוכח דב"נ מקריב נמי שלמים דאיתא דורות הראשונים לא הי' עבודתן רק לכוכבים ולמזלות וכוונתם הי' לש"ש כי מגדולת העבד ניכר גדולתו של רבו ולפ"ז לא חטא תרח שעבד ע"ז ולמה באו יסורין על איוב וע"כ מטעם הראשון בשביל שלא הקריב שלמים ומוכח כמ"ד דב"נ מקריב שלמים אך כ"ז ניחא אי חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו אזי לא חטא תרח כנ"ל אבל אי אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ל"ש הסברא מגדולת העבד ניכר גדולת רבו ושפיר חטא תרח. וזה ידוע שיש לדוד תירץ על הריגת אורי' משום דמורד במלכות הוי דאמר לי' אדוני יואב כו' וקרא ליואב אדוני בפני דוד אך א"א חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו ל"ה מורד במלכות ואין לדוד תי' על הריגת אורי' ואיתא בב"ב דט"ז וה' ברך את אברהם בכל ח"א בת הי' לו ובכל שמה וח"א שעשה ישמעאל תשובה ונוכל לומר דפליגי בפלוגתת ב"ש וב"ה דמ"ד בת היתה לו ס"ל כב"ה שאינו מקיים מצות פו"ר אלא בבן ובת והוי שפיר לידת הבת ברכה טובה ואידך מ"ד ס"ל כב"ש אע"פ שאין לו רק בן מקיים פו"ר ומה היא הברכה בבת וע"כ ס"ל דבא לומר שעשה ישמעאל תשובה. ומעתה א"ש המדרש הנ"ל אלו נתנו מיד לדוד ל"ה יכול לברך בשביל חטא דאורי' וא"ל שהי' מורד במלכות דקרי לי' ואדוני יואב בפני דוד ז"א די"ל דחולקין כבוד לתלמיד במקום רבו אבל השתא דאברהם לא רצה לברך בשביל שיצא ממנו ישמעאל וקשה הא עשה תשובה דכתיב וה' ברך את אברהם בכל וצ"ל כאידך מ"ד דבכל היינו שנולדה לו בת ושמה בכל וע"כ כב"ה דאינו מקיים פו"ר עד שיהי' לו בן ובת וקשה איך הסכים הקב"ה עם משה לפרוש מאשתו הא אכתי ל"ה לו בן וצ"ל דיתרו לאחר מ"ת הוי וא"כ י"ל כמ"ד דב"נ מקריב עולה ולא שלמים כנ"ל וקשה למה באו יסורים על איוב הרי שפיר עבד שלא הקריב שלמים רק עולה וע"כ כטעם הב' של המפורשים לתקן חטא תרח וקשה הא כוונתו הי' לש"ש דמגדולת העבד ניכר גדולת רבו וצ"ל דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו ולכך חטא תרח בעבודת צבא השמים וא"כ ממילא לא חטא דוד בהריגת אורי' דשפיר הוי מורד במלכות בהא דקרי ליואב אדוני בפני דוד משום דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והשתא שפיר אמר דוד לי נאה לברך ודוק:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה