דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת ויצא · אות לג)
הפעם אודה את ה' וקשה למה אמרה לאה הפעם אודה דוקא כשנולד יהודה ולא קודם ונראה עפ"ד הגמ' ברכות דל"ג דנחית קמי' דר"ח אמר האל הגדול הגבור והנורא וכו' א"ל ר"ח סיימתא לכולא שבחא דמרי' ר"ל דאסור לשבח הקב"ה יותר מדאי שמא יאמרו שסיים שבחי' דמרי' ואיתא בש"ס עירובין די"ח מקצת שבחו של אדם אומרים לו בפניו וכולו שלא בפניו נמצא א"א דהקב"ה שורה למטה ג"כ אזי רשאי לשבח אותו משום דהוי בפניו ול"ה אלא מקצת שבחו אבל א"א דהקב"ה הוא רק למעלה אזי אסור להרבות בשבחים כדי שלא יאמרו סיימתא וכו' ואי' במפורשים ז' רשעים הי' מאדם עד אברהם והם גרמו שהשכינה עלה עד לרקיע השביעי וז' צדיקים הי' מאברהם עד יהודה והם החזירו את השכינה למטה נמצא קודם שנולד יהודה ל"ה רשאין להרבות בשבחו של הקב"ה מטעם הנ"ל דהוי שלב"פ אבל משנולד יהודה והשרה שכינתו על הארץ אזי מותר להרבות בשבחים להקב"ה והא"ש בשעה שנולד יהודה וירדה השכינה למטה כנ"ל אמרה שפיר הפעם אודה את ה' ר"ל שתוכל להרבות בשבחים ולא קודם כנ"ל והבן: