אור ברסלב
דברי יהונתן פרשת בשלח

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

פרשת בשלח

פרשת שמות

אות מב)

ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע. פירש"י השביעים שישביעו לבניהם ולמה לא השביע את בניו שישאוהו לארץ מיד וכו' ותמוה מדוע לא הקשה בל"ז למה לא השביע את בניו שישאיהו מיד. ונראה בהקדם ש"ס דסוטה די"א ע"ב כתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו ב"י קברו בשכם מ"ש שכם ומשני בשכם גנבוהו ולשם החזירוהו קשיא קרא אהדדי כתיב אשר העלו בנ"י וכתיב ויקח משה את עצמות יוסף ומשני כל המתחיל במצוה ובא אחר וגומרה נקראת על מי שגמרה. ותמוה מדוע פריך ברישא מ"ש בשכם שהוא סוף פסוק ואח"כ מקשה קראי אהדדי שהוא אמצע פסוק ועוד שהי' יכול להקשות בל"ז רומי' דקראי אהדדי. ונראה דלכאורה יש לתת טעם בלא"ה למה קברוהו בשכם משום דאסור לקבור צדיק בקרקע שאינו שלו והי' צריכים להמתין ז' שנים עד שחילקו לדעת איזהו חלקו לכן קברוהו בשכם דניתן לו במתנה כדכתיב ואני נתתי לך שכם אחד וכו' אך ז"א דהי' יכולים לקברו בארץ סיחון ועוג דשם הוברר חלק של חצי שבט מנשה אך דילמא הי' רוצה יוסף שיקבר בא"י גמור דמעבר לירדן לאו א"י גמור הוא דבכמה דברים נתקדש גוף א"י יותר מעבר הירדן. אמנם מהאי קרא יש להוכיח דמעבר לירדן א"י גמור הוא דהא כ' המפורשים דהא דאמרי' כל שהתחיל במצוה ולא גמרה אינ' נקראת על שמו ה"ד אם הי' סיפק ביד הראשון לעשות ולא עשה אבל אם לא הי' סיפק בידו לגמרה נקראת על מי שמתחיל לפ"ז קשה למה כתיב אשר העלו בנ"י משום דנקראת על מי שגמרה הא ל"ה סיפק ביד משה לעשות דהקב"ה נשבע שלא יבא לא"י וע"כ צ"ל דמעבר לירדן נמי א"י הוא וא"כ הי' סיפק בידו לקברו בחלק של מנשה לכך אינ' נקראת על שמו. וזהו כוונת הש"ס דפריך מ"ש בשכם ומשני משום דמשכם גנבוהו ולשם החזירוהו אך דעדיין יש לפקפק דלאו מה"ט הוא רק משום דאסור לקבור צדיק בקרקע שאינ' שלו לכך קברוהו בשכם דניתן לחלקו וא"ל דא"כ הו"ל לקברו בחלקו של מנשה י"ל דלא רצה משום דל"ה א"י ממש כנ"ל ולזה קאמר קשיא קראי אהדדי כתיב וכו' וצ"ל כתירוצם כנ"ל וע"כ מוכח מזה דגם עבר הירדן א"י הוא והי' ראוי לקברו שם א"ו דהטעם הוא משום דמשכם גנבוהו וכו' והש"ס אינו מביא רומי' דקראי לקו' מיוחדת רק כמו סייעתא לתירוצם דכל הטעם הוא משום דמשכם גנבוהו כנ"ל. ואיתא פלוגתא בש"ס ב"ב ואני נתתי לך שכם אחד ח"א שכם ממש וח"א חלק בכורה ופי' הרמב"ם דפליגי בהא מ"ד שכם ממש ס"ל דא"י מוחזקת מאבותינו הי' ומ"ד חלק בכורה ס"ל דא"י אינו מוחזקת מאבותינו. ואי' בפוסקים אין אדם יכול להטיל שבועה על בני בניו והקשו המפורשי' מאברהם דנשבע לאבימלך אם תשקור לי ולניני ולנכדי ותי' משום דא"י מוחזקת היא ויכול להטיל שבועה על ב"ב. נמצא דזב"ז תלי' א"א דאין אדם יכול להטיל שבועה על ב"ב מוכח דא"י מוחזקת היא מאבותינו וא"א דיכול להטיל שבועה על ב"ב י"ל דאין מוחזקת. והשתא א"ש דבל"ז ל"מ להקשות למה לא השביע את בניו וכו' די"ל דל"ה יכולים לקברו בקרקע שאינ' שלו וא"ל דהו"ל לקברו בשכם דילמא כמ"ד שכם היינו חלק בכורה וא"י אינו מוחזקת מאבותינו אבל השתא דפירש"י השביעם שישביעו לבניהם וקשה למה לא השביע מיד לבני בניו וצ"ל דא"א יכול להטיל שבועה על ב"ב וקשה מאברהם וצ"ל דא"י מוחזקת הי' וא"כ נוכל לומר כמ"ד שכם ממש ולכן שפיר הקשה למה לא השביע את בניו שישאוהו מיד דהא הי' יכולים לקברו בשכם ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה