דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת בראשית · אות ט)
לנעוץ סוף התורה לתחלתה משה לעיני כל ישראל בראשית ואיתא במדרש בזכות התורה שנקראת ראשית ונראה ע"ד פשוט דאיתא בילקוט כל מה שעשה הקב"ה בעצמו בעולם לעולם אינו בטל והקשה הרי לוחות דכתיב והלוחות מעשה אלקים המה ושברן משה ותי' לא שברן משה אלא באחיזת עינים הוי וישראל סברו שמשה שברן ופריך והרי אדם עשה הקב"ה בעצמו ואפ"ה הוכרח למות ומשני מכאן מוכח תחיית המתים מן התורה וממילא לא בטל לגמרי ואיתא בסנהדרין ד"צ ע"ב ונתתם תרומה לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מה אהרן חבר אף כהנים חברים. והנה המפורשים הקשו ע"ד המדרש בראשית בזכות התורה שנקרא' ראשית ולקמן אמר בזכות ביכורים שנקראו ראשית ותי' דדא ודא אחת היא משום דאין נותנים תרומה אלא לכהן ת"ח עכ"ז המפורשים ועוד מצינו דרשה על ונתתם לאהרן וכי אהרן לעולם קיים אלא מכאן לתחיית המתים וא"כ לפ"ז הדק"ו המפורשים הנ"ל לדוכתי' וא"ל כנ"ל דחדא הוא דכיון דדרשינן מקרא דונתתם לאהרן לתחה"מ לא ידעי' כלל דאין נותנים אלא לכהן חבר ומעתה א"ש הסמיכות ולכל היד החזקה אשר עשה משה היינו ששיבר את הלוחות כמבואר במדרש וקשה קו' הילקוט הנ"ל הלא מעשה אלקים המה ואינם בטלים לכך קאמר לעיני כל ישראל ר"ל באחיזת עינים ולא באמת וקשה קו' שני' של המדרש והרי אדם וצ"ל כתירוצו מכאן לתחיית המתים וא"כ קשה למה אמר ונתתם תרומה לאהרן וא"ל ללמד על תחה"מ הא מכאן מוכח וצ"ל לדרשה דמה אהרן חבר וכו' וא"כ שפיר איכא למימר בשביל התורה שנקרא' ראשית: