דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת בראשית · אות ו)
במדרש אדה"ר נאסר לו בשר וגם במדבר נאסר להם בשר תאוה ומנין שדגים אינם טעונים שחיטה דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף הטיל דגים ביניהם וכו' ותמוה האיך שייך קושי' זו מניין שדגים וכו' להא דלעיל. ונראה דאיתא בש"ס חולין דכ"ז דגים א"צ שחיטה דכתיב הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא ופריך אלא מעתה ויאספו את השליו ה"נ דלאו בשחיטה ומשני שאני הכא דשני קרא בדיבורי' תחלה שחיטה ואח"כ אסיפה עיי"ש והרמב"ם בפ"א מה' שחיטה כתב דגים וחגבים א"צ שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן הרי הוא אומר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם אסיפת הדגים כשחיטת בקר וצאן וכן בחגבים נאמר אסוף החסיל באסיפה לבדה עיי"ש והכ"מ תמה עליו דהרי לר המסקנא משמע בסוגין דדוקא היכי דשני בדיבוריה אסיפה במקום שחיטה דאחריני אז נשמע דא"צ שחיטה אבל בחגבים דלא כתיב אסיפה במקום שחיטה דאחריני מנ"ל דא"צ שחיטה ולשיטת הרמב"ם קושי' הגמרא במ"ע אלא מעתה גבי שליו דכתיב ויאספו וכו' עיי"ש בכ"מ ובלח"מ. ונראה דאי' פלוגתא בחולין די"ז דר"ע סבר דבמדבר הי' אוכלין בשר נחירה ופריך הא כתיב הצאן ובקר ישחט להם ומשני נחירתן היא שחיטתן ולפ"ז י"ל דלדידן שיש לנו דין שחיטה א"כ כל מקום שנאמר אסיפה ע"כ לאו שחיטה היא אפי' היכא דלא שני בדיבורי' אבל לבני מדבר שהי' להם בשר נחירה וקרא דצאן ובקר ישחט לאו דוקא רק אסיפה בעלמא דנחירתן היא שחיטתן א"כ אסיפה זה שחיטה שלהם דהיינו נחירה ומעתה י"ל דהכי אזדי קושי' הגמ' אלא מעתה ויאספו את השליו ה"נ דעופות א"צ שחיטה אלא ע"כ משום דהאי קרא מיירי במדבר מש"ה כתיב לשון אסיפה אף דבאמת צריכים שחיטה לדידן א"כ גם גבי דגים י"ל כן דצריכים שחיטה והא דכתיב אם את כל דגי הים יאסף להם משום דהאי קרא ג"כ מיירי במדבר לכך כתיב לשון אסיפה ע"ז משני שפיר מדשני בדיבורי' דכתיב אסיפה במקום שחיטה דאחריני ש"מ דדגים א"צ שחיטה אמנם כ"ז לר"ע דס"ל דבשר נחירה הותר במדבר אבל לר"י ליתא לכל הנ"ל ולפ"ז שפיר כ' הרמב"ם דחגבים א"צ שחיטה מדכתיב אסוף החסיל דהאי קרא מנבואת ישעי' שכבר נאסר להם בשר נחירה א"כ ודאי לשון אסיפה דוקא ולאו שחיטה היא אפי' היכא דלא שני בדיבורי' כנ"ל וא"ש. ומעתה א"ש המדרש הנ"ל דבל"ז לא יכול להקשות מנ"ל שדגים א"צ שחיטה די"ל שמוכח מקרא דצאן. ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם אבל השתא דקאמר בשר תאוה נאסר להם וגם בשר נחירה נמי א"כ ליכא למימר דמוכח מלשון אסיפה דכתיב גבי דגים דקשה קושי' הש"ס אלא מעתה ויאספו את השליו ה"נ דלאו בשחיטה וקשה ממ"נ או דדגים צריכים שחיטה או דעופות נמי א"צ שחיטה ולכך יליף המדרש מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף וכו' והוצרך לימוד אחר ודוק היטב: