אור ברסלב
דברי יהונתן מפתחות ומראה מקומות

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

מפתחות ומראה מקומות

להגדה של פסח

מאת המו"ל

בראשית

א) במדרש בראשית ברא אלקים הה"ד ובצלאל עשה כאשר צוה ה' את משה [גוף הסברא של הויכוח בין משה לבצלאל מבואר גם בספרו יע"ד ח"ר דרשה ב']:

ב) במדרש יל"ר הרי שגזל סאה חטים טחנה ואפאה כו' מהו שיברך ופלפול עצום בסוגי' דאוונכרי [קצת הפלפול הלז מובא גם בספרו חצי יהונתן]:

ג) במדרש בקשו מה"ש לומר שירה לפני אדה"ר מיד הפיל עליו תרדמה:

ד) במדרש בראשית ברא וכו' והארץ היתה תהו ובהו זה חורבן בהמ"ק:

ה) במדרש בראשית ברא אלקים יל"ר הבונה בית חדש כיצד מברך:

ו) במדרש אדה"ר נאסר לו בשר וגם במדבר נאסר להם בשר תאוה ומנין שדגים אינם טעונים שחיטה. ישוב התקשרות הדברים [מ"ש בישוב ד' הרמב"ם כבר קדמו בס' לוית חן ואור יקרות עה"ת]:

ז) במדרש תמוה נורא עלילה על ב"א א"ר ברכי' בתחלה בעלילה בא עלינו שהרי אדם נברא ביום וא"ו ומה"מ ביום א'. [כבר קדמו בס' שמנה לחמו ח"ב בדרוש להספד פ"א]:

ח) במדרש תמוה שאל משה להקב"ה על מה העולם עומד א"ל הקב"ה תדשא הארץ דשא:

ט) לנעוץ סוף התורה לתחלתה:

י) ברש"י קול דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו:

יא) במדרש כיון שפגע אדה"ר בקין א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת ותמוה:

יב) במדרש אמר קין להקב"ה אתמול גרשת את אבא ועכשיו גרשת אותי:

יג) ביבמות דס"ב אר"ת כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה וכו' פלפול ארוך שם:

יד) במדרש פליאה לא נתקררה דעתו של דוד עד שהגיע לפרק בתולה נישאת:

נח

טו) בפסוק אלה תולדות נח ביאור הסמיכות למ"ש למעלה אמחה את האדם כו':

טז) בפסוק הנ"ל להבין הסמיכות עם מ"ש למעלה ונח מצא חן בעיני ה':

יז) במדרש נח הי' עסוק בבנין התיבה ק"כ שנים:

יח) בפסוק קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם להבין המשך הדברים:

יט) במדרש והנה עלה זית טרף בפיה מהיכן הביאה מהר המשחה:

לך לך

כ) במדרש אמר הקב"ה לך אני פוטר מכבוד או"א [ככתבו וכלשונו מבואר בס' לוית חן ואור יקרות]:

כא) בסוכה דל"א בעובדא דההיא איתתא דצוחה כלהו רבנן בסוכה גזולה יתבי:

כב) בע"ז דכ"ז מנין למילה בגוי שהיא פסולה:

וירא

כג) במדרש (ובפסחים פ' ע"פ) לעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים וכו' עד שיתן לדוד ויאמר לי נאה לברך [מ"ש בשם המפורשים ב' טעמים למה נענש איוב מבואר בס' עמודי' שבעה עמוד שני בשם הזהר]:

כד) בפסחים דף ד' וניבדק בשית וכ"ת זריזין מקדימין פלפול נחמד שם [עי' בספרו יע"ד ח"ש דרוש י"א שהביא זה]:

חיי

כה) במדרש לא לנבונים עושר זה אברהם וכו' וישוב ד' הרמב"ם פ"א מאישות הנושא נשים בלא כתובה וקידושין עובר בל"ת קדשה:

תולדות

כו) במדרש ויבז עשו את הבכורה הכניס עמו כת של פרוצים:

כז) במדרש מכרה כיום את בכורתך לי כל מעשיו של יעקב ל"ה אלא במכירה:

ויצא

כח) בזוהר ויצא יעקב מבאר שבע מבארה של שמיטה:

כט) במדרש ר"א הלך לפני בהמ"ד שמע דקרי יניקא ויסע אברם מלוט א"ל הזהרו בגחלתן של ת"ח:

ל) במדרש רגזו וא"ת אמר דוד אתם מחטיאין אותי וכו' אף אתם אסורין וכו':

לא) במדרש העוד לנו חלק ונחלה ירושה שראוי לנו לירש מצד אמנו לא נטלנו וכו':

לב) במדרש אמר יעקב ללבן אם יש לך תירץ על הבנות אין לך תי' על צאנך וכו':

לג) בפסוק הפעם אודה ה' להבין למה אמרה זאת דוקא כשנולד, יהודה ולא קודם:

וישלח

לד) בחולין דצ"א מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה:

לה) ישוב ד' הרמב"ם התמוהים שפסק האוכל גהנ"ש ש"ע חייב שתים ופסק דאב"ג בנו"ט [מ"ש בביאור ד' הרמב"ם דנוטלפ"ג מותר מטעם דהוי שלכדה"נ דבר מזה גם בספרו יע"ד ח"ד ד"ד]:

וישב

לו) בשבת דכ"ב לקשר שני מימרות דר"ת נ"ח שהניחו למעלה מכ"א פסולה ומ"ד והבור רק א"ב מים:

מקץ

לז) במדרש ויהי מקץ זש"ה קץ שם לחושך ומפני ששם מבטחו באדם ניתוסף לו ב' שנים:

ויגש

לח) בב"ב דקמ"ג ההוא דאמר נכסי לבניי והו"ל ברא וברתא מי קרי אינשי לחד ברא בניי וכו':

ויחי

לט) במדרש שום תשים עליך מלך הה"ד לא יסיר שבט מיהודה וכו' ל"מ שם מלכות אלא במלכות ב"ד:

מ) בשבת דנ"ו רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד:

שמות

מא) במדרש ויקרא מלך מצרים למילדות כו' וכי אין לכם מורא מלכות והשיבו כי לא כנשים המצריות כו' שיולדת שלא בצער כו' פלפול גדול בסוגי' דבה"ר אין בו משום ר"א [סיום ישוב ד' המדרש נמצא גם בספרו חסדי יהונתן אבל חסר שם כל הפלפול ועי' בכרו"פ סי' ט"ו שדבר קצת מזה]:

בשלח

מב) ברש"י על הפסוק כי השבע השביע למה לא השביע את בניו שישאוהו מיד:

יתרו

מג) בפסוק מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב וכו' ביאור המשך הקרא בדרך נחמד:

מד) במדרש והגבלת את ההר איני יודע אימת כשהוא אומר אם בהמה וכו' הו"א ביום שניתן התורה:

משפטים

מה) בב"מ דנ"ח בסוגי' דאין נשבעין על הקדשות:

תרומה

מו) במדרש ויקחו לי תרומה זש"ה כי לקח טוב נתתי לכם כו' במכירה נתתי לכם התורה וכו':

מז) בשבת דכ"ח תחש שהי' בימי משה טמא הי' או טהור הי':

מח) בסנהדרין דל"ט שאל האי מין אלקיכם כהן כי קביר למשה במאי טביל:

תצוה

מט) במדרש בשעה שאמר הקב"ה למשה בירר לי כהן אמר משה מאיזה שבט א"ל משבט לוי וכו':

נ) ביומא דע"ג אורים ותומים ר"י אמר בולטת הי' רשב"ל אמר מצטרפות:

תשא

נא) במדרש כי תשא את ראש ב"י הה"ד שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וכו':

נב) במדרש שאלה אשה חכמה הלא כל ישראל עבירתן שוה בעגל ומפ"מ אין מיתתן שוה וכו':

נג) במדרש איש יהודי וכו' למה נקרא ימיני שמאמן את הדין זש"ה אשרי שומרי משפט וכו':

ויקהל

נד) במדרש ויקהל משה כו' בכל התורה ל"מ שנאמר ויקהל כו' לומר לך שאמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות ודורש להם הלכו' שבת בשבת וכו':

נה) במדרש ילקוט הנ"ל תי' אחר בשני אופנים:

פקודי

נו) במדרש בחודש הראשון כו' יל"ר הקונה שדה מעכו"ם מהו שמותר לכתוב ולהעלות בערכאות שלהם:

ויקרא

נז) בסנהדרין דס"א איתמר העובד ע"ז מאהבה ומיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור:

צו

נח) בפסוק צו את אהרן ביאור ד' רש"י אין צו אלא לשון זירוז ואיך שייך דברי ר"ש לכאן:

נט) במדרש ילקוט על הפסוק זאת תורת העולה זש"ה כי מי בשחק יערוך לה' וכו' לתרץ שייכות דאין מקבלין קרבנות מן הנכרי לפסוק הנ"ל ופלפול בענין מצוה הב"ע ויש שאלה בהקדש [מקצת הפלפול הזה מבואר גם בספרו חצי יהונתן ומ"ש בישוב ד' המהרש"א בשני אופנים מבואר בתומים סי' ע"ג סק"ו]:

תזריע

ס) בנדה דל"א שאלו תלמידיו את ר"ש מפני מה יולדות מביא' קרבן. ביאור למה שאלו דוקא לר"ש:

מצורע

סא) בזבחים דק"א מי ראה נגע מרים אילימא משה זר הי' אהרן קרוב הי' ישוב קו' העולם למה לא קאמר משה ואהרן קרובים היו:

סב) בזבחים דל"ב אמר עולא אמר ר"ל טמא שהכניס ידו לפנים לוקה:

אחרי

סג) בברכות דל"א וישחוט את הפר ויביאו הנער אל עלי וכו' ישוב לשון הגמ' מימר שפיר קאמרת וכו':

סד) במדרש בשעה שנשרפו נדב ואביהוא אמרו מלה"ש רשב"ע למה קרעת את הים ותמוה:

קדושים

סה) ביבמות ד"ה אשכחן דאתי עשה ודחי ל"ת גרידא ל"ת שי"ב כרת היכא אשכחן דדחי:

אמור

סו) בסוכה דמ"ו ע"ב א"ר יוחנן אתרוג אפי' בשביעי אסור בשמיני מותר:

סז) במדרש הראה הקב"ה למשה דור דור ודורשיו ד"ד ומנהיגיו הראה לו שאול שיפול רב אמר משה מלך ראשון שיעמוד לישראל ידקור בחרב:

סח) במדרש ולקחתם לכם ביום הראשון לכפר על מעשה ראשון ותמוה:

סט) במדרש וידבר משה את מועדי ה' וכו' מועדי ה' נאמרו בסיני ולא התרת נדרים נאמרו בסיני:

ע) במדרש וידבר משה את מועדי ה' מכאן אמרו משה תיקן לישראל שיהיו דורשין הל' פסח בפסח:

עא) ישוב המדרש הנ"ל באופן אחר:

בהר

עב) במדרש וכי תמכרו ממכר לעמיתך כו' אל תונו כו' ילמדנו רבינו מי הם הב"ד הראוים לכתוב פרוזבל:

נשא

עג) במדרש איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ז"ש דוד אז לא אבוש בהביטי אל משפטי צדקך:

עד) במדרש ביום השמיני נשיא לבני מנשה יל"ר מותר השמן שבנ"ח כיצד יעשה וכו' ופלפול גדול בסוגי' דכבתה:

עה) בסוטה דף ב' כד פתח ריש לקיש בסוטה אמר אין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו:

בהעלתך

עו) במדרש בהעלותך את הנרות יל"ר מה שיהא מותר להדליק בשמ"ש בשבת ותמוה מה שהביא קו' המפורשים ותירוצם הוא בס' אמרי נועם עה"ת שנדפס בשנת ת"ה]:

עז) במדרש ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם כ"מ שאתה מוצא שנאמר אנשים אינם אלא חשובים:

עח) בפסחים דף ו' שואלין ודורשין בהל' פסח קודם לפסח שלשים יום. [דבר זה כתוב גם בספרו תפארת יהונתן עה"ת פ' במדבר ובספרו יע"ד ח"ש דרוש בקצת שינוי]

עט) במדרש כי לי כל בכור חד אמר אין לי ברשותי וח"א אין לי אלא עולמית וכו' פלפול בסוגי' דתקפו כהן אמ"מ:

שלח

פ) במכילתא כהנים חייבים בציצית או לא א"ל חייבים מדנשים חייבות בקידוש היום ואליבא דמ"ד שני כתובים הבכ"א אין מלמדין ותמוה:

קרח

פא) במדרש מדוע תתנשאו על קהל ה' וכו' שבאו עדת קרח ומצאו משה ואהרן יושבים וכל ישראל עומדין לפניהם לכך התחילו לחלוק ותמוה:

חקת

פב) בפסיקתא כי חשבון עיר סיחון ילמדנו רבינו מי שאכל טבל בסוריא מהו שילקה ותמו':

פג) במו"ק דכ"ח ר' אלעזר אומר אפי' שאר הנשים אין מניחין דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם תיכף למיתה קבורה ואר"א אף מרים בנשיקה מתה ביאור התקשרות הדברים:

פד) בע"ז דכ"ג פרת חטאת אינה נקנית מן הנכרים:

בלק

פה) בע"ז דף ד' ל"ה אינש יודע לכוין אותו שעה שכועס בו הקב"ה אלא בלעם הרשע כו':

פינחס

פו) ב"ב דקי"ט ושהי' הבכור נוטל פי שנים כו':

מטות

פז) במדרש כי תדור נדר ל"ת לשלמו ואם נדר ילך אצל חכם ויתירנו ממה שנאמר ראשי המטות:

פח) בגיטין דל"ה אמר רב א"צ לפרט את הנדר:

מסעי

פט) במדרש וזה יהי' לכם ערי מגרש יהי' בהוייתן יהא שאין משנין מעיר מגרש כו' נאמר ערים והלא ל"ה אלא כפרים לומר לך שחביבה א"י. להבין התקשרות זל"ז ופלפול בב"ב דכ"ד בענין מרחיקין את האילן מן העיר [עי' בספרו חצי יונתן פלפול זה בסגנון אחר]:

דברים

צ) בר"ה די"ח אר"ש ד' דברים הי' ר"ע דורש ואין אני דורש כמותו צום הד' זה ט' בתמוז וכו':

עקב

צא) במדרש והי' עקב תשמעון זש"ה לי גלעד כו':

צב) במדרש בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לך הלכה אדם מישראל הכותב שטר אירוסין מי נותן שכר וישוב פסקי הרמב"ם דארוסה א"ג ממשעבדי:

צג) בברכות דמ"ח ברכת הנהנין דאו' מנ"ל כו':

ראה

צד) במדרש וזאת אשר תאכלו לרבות את השחיטה וזאת אשר ל"ת לרבות המשולחת ולמה מנה התורה את הטמאים דגלוי וידוע וכו' שהטהורים מרובים. ישוב סמיכות המאמרים וישוב פ' הרמב"ם דאין לוקחין בצים מן הנכרים:

צה) ישוב ד' המדרש ופ' הרמב"ם הנ"ל באופן אחר:

צו) במכילתא עיר הנדחת עושין מהן גנות ופרדסין:

צז) בסנהדרין דכ"א רמז ליחוד מה"ת מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך וכו':

שופטים

צח) במדרש שופטים ושוטרים תתן לך ילמדנו רבינו מהו שיהא מותר לדין בקרובים ותמוה. פלפול בענין עדות שאאי"ל:

תצא. צט) במדרש רש כי יקרא קן צפור לפניך הלכה אדם מישראל תינוק הנולד מהול מהו שיהא צריך למולו:

תבא

ק) במדרש וענית ואמרת יל"ר העובר לפני התיבה מהו שיהא מותר לענות אמן אחר הכהנים:

קא) ישוב ד' המדרש הנ"ל באופן אחר:

קב) בזוהר רזא דגאולה באורייתא היכי רמיזא דכתיב והיו חייך תלואים לך מנגד ותמוה:

וילך

קג) בחגיגה דף ג' ת"ר מעשה בריב"ב כו' דרש הקהל את האנשים כו' אנשים באים ללמוד טף למה באים:

האזינו

קד) במדרש האזינו השמים אמר משה אברהם הציב שבע כבשות ואני אעמוד שמים וארץ ותמוה:

קה) בילקוט האזינו השמים על שעבדו לשמים ותשמע הארץ על שעבדו לארץ כדכתיב וכו' ותמוה. ישוב ד' הירושלמי יבמות דבני סימאי בעי מלוי ג' דברי' גידמת במה חולצת כו' יבמה שרקקה דם כו' מ"ד ואת הרשום בכתב אמת וכו' פלפול עצום וחריף בהרבה ענינים:

ברכה

קו) במדרש בשע' שהקריבו ימי משה למות א"ל להקב"ה יחיינו יום מיומים א"ל הקב"ה היום קובל עליך:

קז) במדרש בקש קהלת להיות כמשה יצאה ב"ק ואמרה כתב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד כו':

דרושים לפסח

קח) בירושלמי למי פסחים פ"ו על ג' דברים עלה הלל מבבל לקשר הני מימרות ופלפול עצום בסוגי' דכולל ובענין ח"ש ושלכדה"נ ובענין מהב"ע ועדל"ת וישוב לכמה קו' התוס' והרבה פסקי הראשונים [איזה הערות מהדרוש הלז מובא גם בספרו חצי יונתן]

קט) בפסחים דף ו' שואלין ודורשין בהל' פסח קודם לפסח ל' יום ביאור המשך ד' התוס' בד"ה ממאי דבריש ירחא קאי וישוב כמה קו' המפורשים:

קי) בפסחים דס"ו פסח דדחי טומאה מנ"ל ישוב קו' התוס' שם:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה