אור ברסלב
דברי יהונתן להגדה של פסח

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

להגדה של פסח

דרושים לפסח

אות קיח)

כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל קשה וכו'. להבין המשך הדברים נראה עפ"מ דאי' בש"ס קרבן פסח אינו נאכל אלא על השובע משום דכתיב ועצם לא תשברו בו ואם יאכל לתיאבון חיישי' שמא ישבר בו עצם. ומקשי' התינח בזמן שבהמ"ק קיים אבל עכשיו שהאפיקומן הוא במקום פסח מא"ל ומשני הרה יבנה בהמ"ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו אפיקומן במקום פסח לתיאבון אף עכשיו נאכל הפסח ג"כ לתיאבון וכו' ולכך אפי' אפיקומן אינו נאכל אלא על השובע. והשתא מובן היטב התקשרות המאמרים כל דכפין ייתי ויאכל תחלה לשובע ואח"כ כל דצריך ייתי ויפסח מטעם דעצם לא תשברו בו כנ"ל וכדי שלא תקשה התינח בזמן שבהמ"ק קיים אבל עכשיו מא"ל לכך בא המסדר הגדה כמתרץ ואמר השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל ושפיר חיישינן כנ"ל והבן:

אות קיט)

עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ואילו לא הוציא הקב"ה וכו' וזה תמוה דפשיטא דאם לא הוציא הקב"ה מאן הוציאנו. ונראה עפ"מ שהקשה התוס' בב"מ על אלישע שהחי' לבן השונמית הא הי' כהן ואיך הי' רשאי לטמא ותי' דפיקוח נפש שאני. וידוע דישראל היו במצרים במ"ט שערי טומאה ואלו לא הוציא הקב"ה אותם מיד באותו רגע היו משוקעים בנ' שערי טומאה ול"ה להם תקנה עוד ח"ו. ואי' בסנהדרין דל"ט שאל האי מין אלקיכם כהן כי קבר למשה במאי טביל ולכאורה קשה למה לא שאל האיך הלך למצרים הא הי' מלא טומאה ומלאה גילולים אך י"ל דפיקוח נפש שאני. והשתא א"ש עבדים היינו וכו' ויוציאנו ה' משם בעצמו וקשה האיך טימא א"ע לכך קאמר ואלו לא הוציא כו' לא היינו נגאל דהיינו באים ח"ו לנ' שערי טומאה והוי פ"נ כנ"ל:

אות קכ)

צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות וכו' בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי וכו' ותמוה. ונראה דבש"ס סוכה דמ"ט א"ר יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר חמוקי יריכך כמו חלאים מעשה ידי אומן חמוקי ירכך אלו השיתין שהוא לשון ירך המזבח דהיינו מקום ירך המזבח שהן השיתין. כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד תהום דהיינו הנסכים יורדין דרך שיתין עד תהום. מעשה ידי אומן זו מעשה ידי אומנתו של הקב"ה. תנא ר"י אל תקרא בראשית אלא ברא שית תוס' אל תקרי כו' האי תנא ור"י סברי דשיתין מששת ימי בראשית נבראו ובדף הנ"ל ע"ב איתא תנא דבי ר' ענן מ"ד חמוקי ירכך למה נמשלו ד"ת לירך לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר פירש"י שלא יהא יושב ושונה בגובה של עיר ולא בשוק נמצא לפ"ז א"א דהפסוק חמוקי ירכך בא להורות על השיתין כנ"ל א"כ אינו מוכח דד"ת צריך להיות בסתר. ואי' ברש"י בראשית ברא אלקים ולא נאמר ברא ה' אלא שמתחלה עלה במחשבתו לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים ושתפוהו למה"ד וה"ד ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים והקשו המפורשים האיך שייך גבי הקב"ה שעלה במחשבתו דזה יתכן רק אצל בשר ודם ותי' דכך פי' של רש"י דזה ידוע שאצל האומות הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה וה"פ מתחלה עלה במחשבה לבראות כל העולם פי' דרצה לבראות באופן זה דגם לגבי ישראל יהי' מחשבה רעה כמעשה והיינו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים אם יהי' בישראל ג"כ מחשבה רעה כמעשה ולכך הקדים וכו'. ואי' ארמי אובד אבי פירש"י בשביל שחישב לעשות חושב לו המקום כאילו עשה שאוה"ע הקב"ה מצרף מחשבה רעה כמעשה. והשתא א"ש צא ולמד אפי' ברבים וקשה הא כתיב חמוקי ירכך מה ירך וכו' וע"כ צ"ל דהאי קרא קאי על השיתין וא"כ בראשית משמע ברא שית וקשה מאי ברא אלקים ולא ברא ה' וא"ל כתי' הנ"ל דקשה קושי' המפורשים וע"כ צ"ל כתירוצם שקאי על האומות שאצל האומות הוא מצטרף מחשבה כמעשה אך מנ"ל זאת לכך קאמר ולבן בקש לעקור את הכל ובאמת לא עקר ואעפ"כ חשב לו המקום כאילו עשה שנאמר ארמי אובד אבי ושפיר מוכח שהקב"ה מצרף מחשבה למעשה וק"ל:

אות קכא)

ליל שמורים הוא לה'. ונראה לתת טוב טעם למה הוא ליל שמורים משום דאי' בשעת דינא לא אתיהב רשות לשדים למחבל אך כדנפק דינא אתיהב רשות למחבל ולמזיק. ולכך ביום שהוא זמן דין לית להו רשות לאזוקי אבל בלילה אין זמן דין אז הוא רשות לאזוקי. וזהו ידוע דבאותו לילה שיצאו ישראל ממצרים היינו נידונים נמצא בשעת הדין לית להו רשות לאזוקי ולכך אותו הלילה הוא ליל שמורים. ולפ"ז יתורץ נמי המדרש דאי' במדרש ליל שמורים וכו' אותו לילה האיר להם הקב"ה כיום ותמוה. ולפי הנ"ל ניחא דאיתא בש"ס סנהדרין דל"ד מה ענין נגעים אצל ריבין לומר לך מה ריבין ביום אף נגעים ביום נמצא ריבין דהיינו דין צריך להיות ביום וקשה האיך היינו נידונים באותו לילה דכתיב הכה כל בכור הא ריבין צריך להיות ביום לכך פי' המדרש שהאיר להם כיום. והשתא א"ש ליל שמורים הוא וקשה מפני מה וצ"ל כנ"ל מפני שהיינו נידונים וקשה הא צריך להיות ביום א"ו דהאיר להם וא"כ שפיר הוא שעת הדין ולא אתיהב רשות ושפיר הוי ל"ש ודו"ק:

אות קכב)

אחד מי יודע אחד אני יודע אחד הוא אלקינו שבשמים וארץ. ונראה עפ"מ דמבואר ברש"י ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ולמה לא כתיב ראשון אלא להורות שהקב"ה הוא יחיד בעולמו והשתא מובן היטב אחד מי יודע ר"ל למה כתיב אחד ולא ראשון ובא כמתרץ אחד אני יודע אחד אלקינו שבשמים וארץ להורות שהוא יחיד וק"ל:

תם ונשלם

לוח הטעות

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה