דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
להגדה של פסח · אות קכ)
צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות וכו' בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי וכו' ותמוה. ונראה דבש"ס סוכה דמ"ט א"ר יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר חמוקי יריכך כמו חלאים מעשה ידי אומן חמוקי ירכך אלו השיתין שהוא לשון ירך המזבח דהיינו מקום ירך המזבח שהן השיתין. כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד תהום דהיינו הנסכים יורדין דרך שיתין עד תהום. מעשה ידי אומן זו מעשה ידי אומנתו של הקב"ה. תנא ר"י אל תקרא בראשית אלא ברא שית תוס' אל תקרי כו' האי תנא ור"י סברי דשיתין מששת ימי בראשית נבראו ובדף הנ"ל ע"ב איתא תנא דבי ר' ענן מ"ד חמוקי ירכך למה נמשלו ד"ת לירך לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר פירש"י שלא יהא יושב ושונה בגובה של עיר ולא בשוק נמצא לפ"ז א"א דהפסוק חמוקי ירכך בא להורות על השיתין כנ"ל א"כ אינו מוכח דד"ת צריך להיות בסתר. ואי' ברש"י בראשית ברא אלקים ולא נאמר ברא ה' אלא שמתחלה עלה במחשבתו לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים ושתפוהו למה"ד וה"ד ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים והקשו המפורשים האיך שייך גבי הקב"ה שעלה במחשבתו דזה יתכן רק אצל בשר ודם ותי' דכך פי' של רש"י דזה ידוע שאצל האומות הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה וה"פ מתחלה עלה במחשבה לבראות כל העולם פי' דרצה לבראות באופן זה דגם לגבי ישראל יהי' מחשבה רעה כמעשה והיינו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים אם יהי' בישראל ג"כ מחשבה רעה כמעשה ולכך הקדים וכו'. ואי' ארמי אובד אבי פירש"י בשביל שחישב לעשות חושב לו המקום כאילו עשה שאוה"ע הקב"ה מצרף מחשבה רעה כמעשה. והשתא א"ש צא ולמד אפי' ברבים וקשה הא כתיב חמוקי ירכך מה ירך וכו' וע"כ צ"ל דהאי קרא קאי על השיתין וא"כ בראשית משמע ברא שית וקשה מאי ברא אלקים ולא ברא ה' וא"ל כתי' הנ"ל דקשה קושי' המפורשים וע"כ צ"ל כתירוצם שקאי על האומות שאצל האומות הוא מצטרף מחשבה כמעשה אך מנ"ל זאת לכך קאמר ולבן בקש לעקור את הכל ובאמת לא עקר ואעפ"כ חשב לו המקום כאילו עשה שנאמר ארמי אובד אבי ושפיר מוכח שהקב"ה מצרף מחשבה למעשה וק"ל: