דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
דרושים לפסח · אות קיז)
בש"ס מנחות דף ע"ב נקצר ביום כשר וכו' אר"י ראב"ש בשיטת ר"ע רבו אמרו דתנן כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינו דוחה שבת ואי ס"ד נקצר ביום כשר אמאי דוחה שבת נקצרה מע"ש ומדדחי שבת ש"מ נקצר ביום פסול עיי"ש. והרמב"ם פסק דקצירת עומר דוחה שבת ופסק נמי דנקצר ביום כשר ולפ"ד הש"ס הנ"ל הוא תרתי דסתרי וכבר הרגיש בזה בעל בה"ז ותו הקשה מנ"ל לר"י דסבר ר"ע דנקצר ביום פסול דילמא ס"ל דגזה"כ הוא שדוחה שבת ונ"ל ליישב בטו"ט דאי' בשבת דל"ה אר"י הלכה כר"י דמשתשקע החמה היא לילה אר"י אמר שמואל כוכב א' יום ב' בין השמשות ג' ודאי לילה והר"א ממי"ץ רוצה להוכיח מכאן דיציאת כוכב א' הוי קודם שקיעת החמה דאל"כ הא אמר ר"י לעיל דמשתשקע החמה הוי לילה והכא קאמר שמואל כוכב א' יום ועוד דתנן דם שנזרק לאחר שקיעת החמה פסול ואמאי הא עדיין יום עד שיצאו ב' כוכבים א"ו דיציאת כוכב א' הוי קודם שקיעת החמה אך הפוסקים חולקים וס"ל דבאמת פליג שמואל אר"י ואנן פסקינן כשמואל ועל הך דנזרק הדם לאחר שקיעת החמה מתרצים דיום דקדשים שאני דתיכף לאחר שקיעת החמה הוי לילה ולפ"ז קשה למה יהא קצירת העומר דוחה שבת הו"ל לקצור מע"ש וא"ל דנקצר ביום פסול הא יוכל לקצור העומר לאחר שקיעת החמה וא"כ לענין קדשים הוי לילה כנ"ל ולענין שבת עדיין הוא יום דהא פסקי' בש"ס כשמואל דכוכב א' יום וא"כ למה יהא דוחה שבת וע"כ צ"ל דהא דדוחה שבת הוא מגזה"כ אבל ר"י לשיטתו אזיל דס"ל גבי שבת משתשקע החמה הוי לילה א"כ לק"מ דלקצור משתשקע החמה ז"א דהא גם לענין שבת הוי לילה וא"כ שפיר קאמר ר"י ראב"ש בשיטת ר"ע אמרו דאין לו הכרח לומר דהא דדוחה שבת הוא מגזה"כ אבל הרמב"ם פסק כשמואל דלענין שבת אינו לילה עד שיצאו ב' כוכבים וא"כ ע"כ צ"ל דגזה"כ הוא דאל"כ לקצור לאחר שקיעת החמה כנ"ל ופסק הרמב"ם שפיר דדוחה שבת אף דס"ל נקצר ביום כשר ודו"ק היטב: