דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן תכה
סעיף א' (א) כל חייבי מיתות ב"ד. לא היה בידינו להלקותן וכו', והנה מבואר בסוגיות הש"ס וגם לעיל (סימן תכ"ד סעיף ב') דגם חייבי מיתות שוגגין פטור מתשלומין, והאחרונים מסופקים אם היה ספק קים ליה בדרבה מניה אם פטור מתשלומין או לא כגון שהדליק גדיש בשבת בין השמשות וספק אם היה אז שבת או ע"ש אם ספק קלבד"מ פוטר מתשלומין, ולפע"ד יש לפשוט דחייב בתשלומין מסוגיא דמכות (דף י"ג) דמתרץ רבינא את דברי ר' עקיבא לעולם כדאמרינן מעיקרא שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להם מאי אמרת הא לא עביד תשובה לא פסיקא ליה מלתא לכרת ע"ש, משום הכי חייבי כריתות לוקין אף שאין מחייבין שתי רשעיות מ"מ כיון דלא פסיקא מלתא לכרת דשמ' יעש' תשוב' משום הכי לוקין דספק הוא אם יהי' שתי רשעיות כ"כ בספק קלבד"מ דספק הוא דלמא לא יהיה חיוב מיתה דשמא עשה קודם שבת מש"ה צריך לשלם, וטעמא דמלתא דהא בקלבד"מ סובר רש"י בבא מציעא (דף צ"א) דמהני תפיסה דרש"י קאמר התם על תירוצא דרבא אתנן אסרה תורה וכו' דאף בקלבד"מ נמי יש לו חיוב רק ב"ד אין לו כח לענשו בשתים משום הכי מהני תפיסה, ולפ"ז בנידון דידן כיון דודאי חייב ממון רק ספק היא אם יש לו פטור של קלבד"מ ואין ספק מוציא מידי ודאי דהא בודאי קלבד"מ נמי יש חיוב רק דב"ד אין לו כח לענשי' משום הכי בספק קלבד"מ חייב דאין ספק מוציא מדי ודאי חיוב, ועיין בבעל המאור ורמב"ן שהאריכו מאוד בסוגיא הנ"ל, [וע' בתפארת ירושלי' שבת (אות ק"ד) מ"ש בדין זה]: