דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן תיד
סעיף א' (א) לא יוציא אדם תבנו וקשו לרשות הרבים כדי שידושו ויעשו זבל ואם הוציאו קנסוהו חכמים שיהיה כהפקר וכו' ואע"פ שהם כהפקר אם הוזק בהם אדם או בחמה הרי זה המוציא חייב לשלם, עסמ"ע (סק"ב) דכתב דכאן דממונו היא ה"ל כמפקיר נזקיו אחר הנחתו במקום שלא היה לו רשות להניחו דחייב, וק"ל אמאי צריך לזה אפילו לא הוי ממונו נמי חייב כמו חופר בור בר"ה דחייב וה"נ אם מוציא תבנו וקשו לרשות הרבים הוי תולדה דבור דחייב אפילו לא הוי ממונו מעולם וצ"ע: