אור ברסלב
דברי התורה סימן שצ

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן שצ

סימן שפט

סעיף ב' (א) כשכשה בזנבה כשכוש רב שאין דרכה לעשות תמיד והזיקה ברשות הרבים וכו' פטור ואם תפס הניזק גובה חצי נזק ממה שתפס וכו' [הג"ה:

[ויש אומרים דבכל ספק דינא לא מהני תפיסה. עסמ"ע (סק"ד) דהביא בשם הטור דאפילו הזיק לאדם אחד ברה"ר וברשות הניזק דינא הכי ואין יכול הניזק לומר ממנ"פ אם תאמר שהיא קרן תתחייב לי ג"כ בר"ה ואם תאמר שהיא רגל אית לי נזק שלם, ותמה הסמ"ע וגם הש"ך על הטור דממ"נ יש כאן חיוב על המזיק כמו שכתב הטור ומחבר (בסימן ר') בספיקא דדינא אי כליו של לוקח ברשות מוכר או אפכא קונה וקנה אחד מחברו בשניהן דקנה באחד מהן ממנ"פ ע"ש מה שתירצו, ולפע"ד דברי הטור נכונים ע"פ דברי הרשב"א דבגמ' ב"ק (דף י"ט) מבעיא כשכשה בזנבה מהו ופריך הגמ' וכי יאחזנה בזנבה וילך ומסיק הגמ' כשכוש יתרה מבעיא ליה, וכתב הרשב"א שם פירוש דהך סוגיא דאבעיא כך היא דאי אפשר לדמותה לשן ורגל דהך אורחא גמור וגם אי אפשר לדמות לקרן דקרן לאו אורחא כלל ולכך מבעיא הגמ' למאי מדמינן, כוונתו דנוכל לומר דממוצע היא בין קרן לרגל, ולפ"ז צדקו דברי הטור דהא הרי"ף והרא"ש (ריש בבא קמא) כתבו הטעם דשן ורגל פטור ברשות הרבים משום שאין הבעלים יכולים להזהר (הבאתי לעיל סימן שפ"ט) וגם סוגיא הנ"ל נמי משמע כן, ואם כן שפיר צריך לשלם המזיק חצי נזק דלא עדיף מקרן וקרן ברשות הניזק נמי צריך לשלם חצי נזק, אבל על הכשכוש שברשות הרבים אין ב"ד יכולים לחייבו את המזיק, דספק היא דלמא דמי לרגל ויש סברא שאין הבעלים יכולים לשומרה וכי יאחזנה בזנבה וילך משום הכי פסק הטור דאין צריכים הבעלים לשלם רק חצי נזק ועל הכשכוש שברשות הרבים פטורים ואין כאן ממנ"פ:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה