אור ברסלב
דברי התורה סימן שפה

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן שפה

סימן שפב

סעיף א' (א) המזיק את חברו היזק שאינו ניכר כגון שעירב יין נסך ביינו מן התורה הוא פטור אבל חכמים קנסוהו לשלם נזק שלם וכו', היא סוגיא בגטין (דף נ"ג) ור"י אמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק ומ"ט אמרו במזיד חייב כדי שלא יהא כ"א הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומ' פטור אני, וערשב"א שם דהקשה דהא לקמן (דף נ"ד) הקשה הגמ' גבי נפלו ונתפצעו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו הרי דבדרבנן קניס ר"י שוגג אטו מזיד ומתרץ הגמ' התם טעמא משום דאתי לאיטרומא ויאמר לו שוגג הייתי אם כן הכא נמי קשה דיהא כ"א הולך ומטמא טהרות חברו ויאמר שוגג הייתי, ותירץ הרשב"א דמ"מ אין יכולים להוציא ממון משום זה, אבל התם גבי נפלו ונתפצעו מיסר הוא דאסריה אבל לאפוקי ממונא לא מפקינן, וחזר והקשה, א"כ מאי מקשה, הגמרא דר"י אדר"י ממבשל בשבת דקניס ר"י שוגג אטו מזיד דהתם לאו אפוקי ממונא היא אבל גבי מטמא ומדמע אפוקי ממונא היא א"כ משמע דהיכא דאסרי הוי כאפוקי ממונא, ולבסוף מסיק הרשב"א דהגמרא היה יכול לתרץ זה אלא דהגמרא ניחא לי' בטעמא דרויחא ע"ש, ולפע"ד אף שדברי הרשב"א נוטה דהיכא דאסרינן עליה דבר המותר לא הוי כאפוקי ממונא כמו שנראה מדבריו דכתב דהגמרא היה יכול לתרץ גבי מבשל בשבת דלא הוי אפוקי ממונא, לולי דברי קדשו היה אפשר לומר דכל היכא דאסרינן עליו דבר המותר הוי כאפוקי ממונא משום הכי פריך הגמ' ממבשל בשבת דר"י אדר"י, אמנם זה דוקא היכא דאסרינן עליו דבר המותר אבל גבי נפלו ונתפצעו מסיק הגמרא שפיר דקנסינן ליה משום דאתי לאערומיה משום הכי בין שוגג ובין מזיד לא יעלו, דהתם כיון דהיה בשעת נפילה אגוזי פרך האסורים רק עתה אנו רוצים להתירם משום דנתפצעו ונתבטל חשיבותם משום הכי אמרינן דקנסינן ליה משום דדלמא אתי לאערומי והאיסור כדקאי קאי, אבל ודאי לאסור עליו דבר המותר מעיקרא כגון המבשל בשבת הי' אפשר לומר דחשיב שפיר הפקעת ממונא:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה