דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שפ
סעיף א' (א) האומר לחברו קרע את כסותי שבר את כדי על מנת שאתה פטור ה"ז פטור ואם לא אמר לו על מנת שאתה פטור הרי זה חייב וכו' בד"א כשבאו הכלים לידו תחלה בתורת שמירה כגון שהיו שאולים או מופקדים אצלו אבל אם לא באו לידו בתורת שמירה כיון שאמר לו קח כלי זו ושברו בגד זה וקרעו ועשה כן הרי זה פטור, היא מסקנת הסוגיא בבא קמא (צ"ג ע"א, ולכאורה קשה ע"ד תוספות כתובות (דף ל"ט ע"ב ד"ה קרע) דר' נחמן אמר רבה בר אבוה דמשום הכי קתני במתניתין דמפתה אין נותן הצער והאונס נותן הצער משום דמפתה דומה לאדם שאומר לחברו קרע שיראין שלי והפטר, וכתב תוספות אע"ג דלא אמר על מנת לפטור איכא למימר דמחמת הנאת בעילה מקלה לגמרי עכ"ל, וקשה דהא אם לא אתי לידיה בתורת שמירה אין צריך לומר והפטר ובאמר קרע כסותי לבד נמי פטור ויש לומר דהא לעיל (סימן רמ"ו סעיף, י"ז ברמ"א) מבואר דהאומר לחבירו אכול עמי צריך לשלם לו מה שנהנה, אף דהאומר לחברו קרע כסותי פטור, ובקצה"ח כתב דבר אמת ונחמד דהיכא דחבירו נהנה ודאי חייב אף דהוי ברשות, דהא יורד לתוך שדה חברו משלם מה שנהנה, ורק בשבור כדי וקרע כסותי כיון דאין חברו נהנה רק משום מזיק מחייבינן ליה ומזיק ברשות פטור אבל נהנה ברשות חייב ע"ש בדברי קדשו, משום הכי שפיר כתבו תוספות אע"ג דלא אמר על מנת לפטור איכא למימר דמחמת הנאת בעילה מחלה לגמרי, דמבלעדי זאת היה הבועל חייב אם היא לא אמרה והפטר כיון שהוא נהנה בבעילה רק משום הכי פטור כיון דיש לה ג"כ הנאה בבעילה איכא למימר דמחמת הנאת בעילה מחלה לגמרי: