דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שעח
סעיף א' (א) אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס [הג"ה] ודוקא: שאינו אונם גמור כמו שיתבאר וכו', עש"ך (סק"א) דכתב דהלשון מגומגם והל"ל ויש אומרים, דהא מלשון הרמב"ם ומחבר משמע דאין חילוק ע"ש, ולפע"ד שפיר דברי הרמ"א דהא מבואר בכ"מ (פרק ו' מחובל ומזיק) דאף להרמב"ם באונס גמור פטור לכ"ע כמו שמבואר לקמן (סעיף ג') ע"ש, וא"כ שפיר דברי רמ"א דלא כתב בלשון ויש אומרים:
בטור כתב בלשון הזה כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו כך אסור להזיק ע"ש, נראה שמזיק ממון חברו פסול לעדות, ועיין מה שכתבתי לעיל (סימן ל"ד סק"ג):
סעיף ב' (ב) נפל מן הגג והזיק חייב כשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה דלא מקרי אונס גמור, עסמ"ע (סק"ב) דהקשה על הטור דסובר דאם נפל ברוח שאין מצויה פטור הא מבואר בסוגיא דב"ק (דף כ"ז) דאם נפל מן הגג ברוח שאינו מצויה חייב על הנזק ופטור מארבעה דברים, מ"מ על הנזק חייב, וכן כתב הטור בעצמו (סימן תכ"א, ומחלק הסמ"ע דכיון דאם הזיק אדם ברוח מצויה חייב בד' דברים משום הכי ברוח שאינו מצויה נחתינן חד דרגא שאין לחייבו בד' דברים כי אם נזק, אבל הזיק בממון דלעולם לא חייב רק נזק משום הכי אם נפל מן הגג ברוח שאינו מצויה פטור על הכל ע"ש, לפ"ז נוכל ליישב קושיית תוספות בבא קמא (דף כ"ח ע"ב ד"ה אמר רבה) דהא ר' יהודה סובר נתקל לאו פושע גבי מעביר חביות ממקום למקום ונשברה קאמר ר"י שומר חנם ישבע נושא שכר ישלם והכא סובר נתקל פושע ע"ש, ולהנ"ל אתי שפיר דר"י לתי' דרבה סובר דנתקל לאו פושע גמור משום הכי במתניתין דאיירי בשעת נפילה הוזק אדם משום הכי חייב (כמו שיש חילוק דאם נפל ברוח שאינו מצויה אם ההיזק נעשה לאדם חייב אבל אם נפל ברוח שאין מצוי' וההיזק נעשה לכלי פטור, והתם בבבא מציעא דאיירי דנשבר חביות דהיזק נעשה לממון משום הכי שומר חנם פטור, [וע' בדברי משפט מזקני הגאון זלה"ה מה שכתב בזה]: